חברה (תאגיד)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

חברה היא ארגון בעל אישיות משפטית שמאגדת אנשים למען מטרה משותפת, בדרך כלל לשם הפקת רווח. חברה היא ישות הקיימת בחוקיה של כל מדינה מודרנית, והיא הדרך העיקרית לקיומה של פעילות עסקית משותפת לאנשים אחדים.

רעיון החברה נוצר במאה ה-19 במטרה להפחית את הסיכון העסקי מיזמים. בעוד שבעל עסק אשר איננו במסגרת חברה חשוף לכל הסיכונים העסקיים ואחראי אישית לחובות העסק, בחברה המצב שונה.

הרעיון המשפטי מאחורי החברה הינו שהחברה, אשר תחתיה מתרכזת כל הפעילות העסקית, הנה גוף משפטי נפרד ושונה ממייסדיו ובעליו. המייסדים מהווים בדרך כלל, בעלי החברה באמצעות החזקת מניות, ונקראים בעלי מניות. המנייה הנה למעשה אגד של זכויות וחובות אשר המחזיק בה חב כלפי החברה והחברה חבה כלפיו. לדוגמה הזכות להשתתף ברווחי החברה. בכך ישנה הפרדה כמעט מלאה בין היישות המשפטית של החברה לבעלי המניות. אם לדוגמה יש לגורם מסוים טענה או תביעה כלפי החברה, הוא אינו יכול לתבוע את בעלי המניות. הכתובת שלו לכל בעיה הינה החברה עצמה. רק במקרים מיוחדים של חוסר הגינות בולט או הונאה מאשר בית המשפט הרמת מסך המאפשרת תביעה ישירה של בעלי המניות בחברה או של מנהליה.

רוב החברות מאוגדות כך שבעליהן נהנים מאחריות מוגבלת. דבר זה מצוין בשם החברה. בישראל הסיומת היא "בע"מ" (בערבון מוגבל). בארצות הברית נהוגה בין היתר הסיומת ".Inc" (שמשמעה Incorporated), בגרמניה "GmbH" ועוד.

[עריכה] חברות בישראל

בישראל מוסדרת הקמתה ופעילותה של חברה באמצעות חוק החברות, התשנ"ט-1999. חברות ציבוריות כפופות גם לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968. שעבוד נכסי חברה ופירוק חברות מוסדרים בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983. פעולתן של חברות ממשלתיות מוסדרת גם באמצעות חוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-‎1975.

הזכות להתאגד בחברה היא זכות חוקתית. כל אדם רשאי לייסד חברה, ובלבד שמטרה ממטרות החברה אינה נוגדת את החוק, אינה בלתי מוסרית ואינה נוגדת את תקנת הציבור. הקמתה של חברה מצריכה רישום אצל רשם החברות, הפועל במסגרת משרד המשפטים.

"תכלית חברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה" קובע סעיף 11 לחוק החברות, אך פוטר מחובה זו "חברה שבתקנונה נקבע כי היא הוקמה להשגת מטרות ציבוריות בלבד ואשר תקנונה אוסר חלוקת רווחים לבעלי מניותיה".

בעליה של החברה מחזיקים בבעלות עליה באמצעות מניות, המשקפות את חלקו של כל אחד מהבעלים ברווחי החברה ובזכויות ההצבעה בה. בדרך כלל אחריותם של בעלי המניות בחברה לחובותיה מוגבלת (זהו יתרון מרכזי של התאגדות בדרך זו), והדבר בא לידי ביטוי בהוספת המילים "בע"מ" או "בערבון מוגבל" בסוף שמה, אך ניתן גם להקים חברה שאחריות בעלי המניות לחובותיה היא בלתי מוגבלת. חלוקת רווחיה של חברה לבעלי מניותיה נעשית באמצעות דיבידנד.

סעיף 46 לחוק החברות קובע את הגופים הפועלים בחברה: "האורגנים של החברה הם האספה הכללית, הדירקטוריון, המנהל הכללי וכל מי שעל פי דין, או מכוח התקנון, רואים את פעולתו בענין פלוני כפעולת החברה לאותו ענין". החוק מפרט את סמכויותיהם של כל אחד מאורגנים אלה.

[עריכה] חברות פרטיות וציבוריות

חברה פרטית היא חברה שהונה מוחזק בידי גורם פרטי או מספר מצומצם של בעלים. לפי סעיף 1 לחוק החברות, חברה ציבורית הינה "חברה שמניותיה רשומות למסחר בבורסה או שהוצעו לציבור על פי תשקיף כמשמעותו בחוק ניירות ערך, ומוחזקת בידי הציבור".

ברוב המקרים חברה פרטית הופכת לחברה ציבורית כאשר ישנו רצון מצד החברה להציע את מניותיה לציבור הרחב באמצעות הנפקת מניות ראשונית לציבור, ואחר כך קיום מסחר שוטף במניות החברה באמצעות בורסה לניירות ערך.

ברחבי העולם נהוגים סימונים לחברות ציבוריות. לדוגמה, חברה ציבורית בבריטניה, תקבל את הסימול Plc שמשמעותו Publicly Listed Company.

[עריכה] מאזן החברה

החברה מנהלת באופן שוטף רישום של הנכסים, ההתחייביות והון עצמי. הנכסים קרויים באופן מסורתי אקטיב וההתחייבויות פסיב. ההפרש בין סכום הנכסים לבין סכום ההתחייבות הוא ההון העצמי. כאשר סכום הנכסים עולה על סכום ההתחייבות ההון העצמי חיובי ולהיפך. הרישומים השוטפים מבוצעות בעקבות פעולות של החברה : ראליות וחשבוניות. לפי שיטת הפנקסאות הכפולה, כל פעולה נרשמת פעם בצד הנכסים ופעם בצד ההתחייבויות. בפועל לא תמיד בצד הנכסים יש נכסים, הכוונה היא לרישומים מצד אחד, בדרך כלל ימין ואילו ההתחייבות הם הרישומים מצד שמאל. הרישומים השוטפים מתבצעים מיידי יום ביומו בספר ראשי. בסוף תקופה נוהגים לבצע התאמות מקובלות ומקבלים את החשבונות תוצאתיים של החברה