חוב ציבורי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוב ציבורי הוא כלל החובות של המגזר הציבורי הכולל את הממשלה המרכזית ואת הממשלות האזוריות (רשויות אוטונומיות, עיריות, רשויות מקומיות ועוד). חוב ציבורי נוצר לעתים רבות ממכירה של אגרות חוב או מקבלת הלוואות וכיוצא בזה.
חוב ציבורי אינו אסון אם המגזר הציבורי מקצה נכון את הלוואותיו. לדוגמה, במידה וממשלה מסוימת מחליטה לקחת הלוואה ועם זו היא בונה ארמונות כדי לפאר את אותה מדינה זהו אסון כלכלי. לעומת זאת עם מדינה לווה כסף כדי להשתמש בו לרפורמה במערכת חינוך, או לשדרוג רשת החשמל זהו שימוש נכון שיכול להועיל מאוד בעתיד למדינה.
לעתים, הלוואה שנלקחת על ידי דור מסוים, מהווה נטל כבד על הדורות הבאים שייצטרכו להחזירה. כאשר למדינה חוב ציבורי גבוה יש לרוב פגיעה בשירותים שהיא נותנת כיוון שחלקם של החזרי החוב (החוב והריבית) בתקציב גבוה. את גודל החוב הציבורי לא נהוג למדוד בכסף בגלל אינפלציה ובעיקר בגלל שחוב ציבורי של 100 מיליארד דולר הוא עצום ביחס לכלכלה קטנה כמו של טג'יקיסטן ואפסי ביחס לכלכלה בהרבה יותר גדולה כדוגמת איראן. לכן חוב ציבורי נהוג לבטא כאחוז מן התוצר מקומי גולמי (תמ"ג), כלומר מהו שיעורו של החוב מכלל התוצר המקומי של אותה כלכלה.
בישראל החוב הציבורי גבוה מאוד ועומד על קרוב ל-100% התמ"ג. גם חלקם של החזרי החוב בתקציב המדינה הוא גבוה מאוד (כ-30%).
