חנינא סגן הכהנים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ר' חנינא (חנניה) סגן הכוהנים, תנא בדור הראשון.
תוארו ניתן לו בזכות תפקידו - שימש כסגנו של הכוהן הגדול בבית המקדש.
מאמרותיו הבולטות:
רבי חנינא סגן הכהנים אומר: הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו. (אבות ג, ב).
דור אחרון של תקופת הזוגות: הלל הזקן , שמאי הזקן , מנחם , עקביא בן מהללאל
דור ראשון: רבן גמליאל הזקן , רבן שמעון בן גמליאל הזקן , רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול , רבן יוחנן בן זכאי , יונתן בן עוזיאל , בבא בן בוטא , רבי חנינא בן דוסא, רבי חנינא סגן הכהנים דור שני: רבן גמליאל דיבנה , רבי יהושע בן חנניה , רבי אליעזר בן הורקנוס , רבי אלעזר בן ערך , רבי נחוניה בן הקנה , נחום איש גמזו , רבי חנינא בן עקביא דור שלישי: רבי עקיבא , רבי טרפון , רבי יהודה בן בבא , רבי ישמעאל , רבי אלעזר בן עזריה , רבי יוסי הגלילי , רבי חנינא בן תרדיון , רבי יוחנן בן ברוקה , בן זומא , בן עזאי , אונקלוס , רבי חנינא בן אנטיגנוס , חנניה בן חכינאי דור רביעי: רבן שמעון בן גמליאל, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי מאיר (ואשתו ברוריה), רבי שמעון בן יוחאי , רבי אלעזר בן שמוע, רבי נחמיה דור חמישי: רבי יהודה הנשיא , רבי יוסי ברבי יהודה , רבי ישמעאל ברבי יוסי , רבי אלעזר ברבי שמעון , רבי נתן , רבי שמעון בן אלעזר |