חרדת בחינות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חרדת בחינות הינה תופעה המטרידה כ-15% מהתלמידים והסטודנטים. מדובר בתגובת לחץ המופיעה במצבים בהם ישנה הערכה של הביצועים. כתוצאה מכך התפקוד נפגע ועולה מצוקה ותגובות חרדה.

מצבי הערכה הינם שכיחים מאוד ולכן אנשים הסובלים מחרדת בחינות חווים מצוקה רבה ואף פגיעה תפקדותית.

התגובה של חרדת הבחינות מתבטאת בחמישה תחומים:

• סימפטומים גופניים (הזעה, הגברת קצב הלב וכדומה)
• תגובה רגשית (דאגה, לחץ, פחד)
• תגובה מחשבתית (הקצנת מחשבות, שכחה, בלבול, ביקורתיות ועוד)
• פגיעה בתפקוד היעיל וביכולת הרכוז (התכוננות לא יעילה לבחינה, התנהגות לא מסתגלת בזמן הבחינה)
• נסיונות המנעות מהמצב מעורר החרדה ופגיעה בהתמודדות יעילה.

טיפול יעיל בחרדת בחינות יבקש לטפל בחמשת התחומים הללו. הטיפול מבוסס על הבנה תיאורטית ומחקרית לגבי האופן בו התפתחה הבעיה והאופן בו ניתן לעזור בכל אחד מהתחומים שהוזכרו. הגישה היעילה והמהירה לטיפול בחרדת בחינות הינה גישה הקוגניטיבית ההתנהגותית (CBT) הממוקדת בחמשת התחומים. עם זאת, לעתים החרדה 'יושבת' על קשיים רגשיים עמוקים ואז ה-CBT יכול להקל רק במעט ויידרש טיפול ארוך טווח. בנוסף לטיפול הפסיכולוגי לעתים מומלץ לשקול התיעצות לגבי עזרה תרופתית כדי להקל על הסימפטומים.

יש לשים לב לכך שהתגובה של ההימנעות עלולה לגרום להחמרת הבעיה. אנשים נוטים באופן השרדותי להמנע ממצבים מסוכנים וממצבים מעוררי חרדה. להמנעות יש ערך הישרדותי כאשר מדובר באוביקט מסוכן אוביקטיבית. אולם, כאשר מדובר בחרדת בחינות האוביקט רוכש את תכונת 'המסוכנות' באופן סוביטיבי ולכן ההמנעות איננה אדפטיבית. במצב זה, כאשר ההמנעות התבססה, קיים קושי לשבור את מעגל הקסמים של החרדה והממנעות המגבירים זה את זה. מסיבה זו העבודה הטיפולית צריכה לשלב היבטים קוגניטיבים 'ותוך נפשים' אך גם משימות התנהגותיות של שבירת מעגל ההמנעות.

חרדת בחינות איננה מוגדרת כהפרעה נפשית במדריך ההפרעות הנפשיות DSM. נראה כי ניתן לשייך אותה לקבוצת הפוביות השייכות להפרעות חרדה. יש לזכור כי חרדת הבחינות יכולה להופיע בעוצמות שונות ולגרום למצוקות ולקשיי תפקוד שונים ולכן נדרש אבחון והערכה מתאימים בטרם שהטיפול מתחיל.

בכדי להבין מהי חרדת בחינות יש להבין תחילה מהי חרדה. לחץ וחרדה נוצרים כתגובה לאתגרים ומכשולים שפוגשים בחיים. בעת שאדם נפגש עם אתגרים ומכשולים עליו לעשות מאמץ נפשי, גופני ורגשי כדי להסתגל, להתאים את עצמו להמשיך הלאה בצורה מסתגלת. כל מצב שדורש הסתגלות יכול להוות גורם ללחץ וחרדה משום שנוצר עומס על האדם בנסיון להתמודד. החרדה והלחץ עולים בדרך כלל משום שהמצב החדש מאיים על האדם שלא יצליח להסתגל וכתוצאה מכך נוצר איום להיפגע ממשהו. ניתן להבין מדוע תלמיד נלחץ סביב מבחן חשוב שעליו לעבור. התלמיד עשוי להיות מאויים מכך שלא יכול ללמוד או להתקדם בחייו בעקבות הכשלון הצפוי. החרדה מבטאת פעמים רבות את האמירה 'אני חושש שלא אצליח להסתגל או לתפקד טוב מול האתגר הזה ולכן אפגע'. הבעיה נוצרת כאשר החרדה גבוהה מידי ופוגעת בתפקוד.

הביטויים של חרדה מתונה אינם מסוכנים אוביקטיבית ולא קורה דבר בזמן שחשים חרדה או לחץ מתונים משום שזהו מצב טבעי. יתירה מכך, מחקרים בתחום הפסיכולוגיה מלמדים כי לחץ היא גורם חשוב היכול לתרום לתהליך הלמידה, למקד את הקשב ולגרום למוטיבציה מועילה. כל זאת, בתנאי שהלחץ הינו בתחום אופטימלי. לאחר שהלחץ עובר את הרמה האופטימלית, נוצרת פגיעה בתהליכי הקשב, הזכרון והתפקוד היעיל. במצב זה החרדה יוצרת מעגליות של סימפטומים והמנעות שמזיקים ודורשים טיפול. כמו כן כדאי לדעת שחרדה גבוהה שמתמשכת לאורך זמן יכולה לגרום לנזקים גופניים בלתי הפיכים.

קשה לאפיין את תכונות האישיות או מאפיני המזג של אדם שעלול לפתח חרדת בחינות. הסיבה לקושי זה הינה שבבסיס חרדת הבחינות ישנו סיפור חיים שונה לכל אחד. עם זאת, נראה שניתן לקשור על פני השטח בין תכונות מסוימות לבין חרדת בחינות. תכונות כגון פרפקציוניזם, נטייה לאובססיביות, צורך לרצות את הסביבה, קושי לשאת תסכולים ונטייה אובססיבית יכולות להיות קשורות לחרדת בחינות. בנוסף, חרדת הבחינות מופיעה פעמים רבות אצל תלמידים וסטודנטים עם לקויות למידה או הפרעות קשב והיפר אקטיביות (ADHD). במיוחד כאשר תלמידים אלו לא אובחנו בגיל צעיר ולא קיבלו עזרה מתאימה עלולה להיווצר דינמיקה של חרדת בחינות עקב היסטורית כשלונות ודימוי עצמי נמוך.