טבח כפר קאסם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טבח כפר קאסם בוצע על ידי יחידה של משמר הגבול בתושבי כפר קאסם ב־29 באוקטובר 1956, היום הראשון ל"מבצע קדש", ובמהלכו נורו למוות 43 מתושבי הכפר, בהם נשים וילדים.
בשנות החמישים היו היישובים הערביים שלאורך "הקו הירוק" נתונים תחת ממשל צבאי. ב־29 באוקטובר 1956, ביום הראשון למלחמת סיני ("מבצע קדש"), הוטל עוצר על הכפרים הערביים - כפרי המשולש הקטן. העוצר נכנס לתוקפו בשעה 17:00, וההודעה על כניסת העוצר נמסרה למוכתר של כפר קאסם חצי שעה לפני כניסתו לתוקף. חלק מאנשי הכפר, שעבדו מחוץ לכפר החלו לחזור לבתיהם לאחר כניסת העוצר לתוקף, מבלי שידעו על כך דבר.
גדוד של משמר הגבול בפיקודו של רס"ן שמואל מלינקי, שהיה כפוף לחטיבה של אל"מ יששכר שדמי, קיבל פקודה לירות במפרי העוצר. כששאלו החיילים מה לגבי אלו שאינם יודעים על העוצר, ענה מלינקי: "אללה ירחמו". בעקבות תשובה זו, חייליה של אחת מחוליות הגדוד, בפיקודו של סגן דהאן, עצרו את העגלות והמכוניות של כל מי שביקש להיכנס לכפר וירו למוות ב-43 מתושבי הכפר, בהם 9 נשים ו-17 ילדים ונערים, ופצעו 13. מפקדיהן של חוליות אחרות שפעלו בכפר נמנעו מפעולה קיצונית כזו, אך במהלך שעה מכניסת העוצר לתוקף נהרגו בכפר עוד ארבעה (או שישה) תושבים. ב־11 כפרים אחרים בגזרה, שאף בהם פעלו החיילים שבפיקודו של מלינקי, לא אירע כל רע, בין השאר בזכות מפקדים שהורו במפורש לחייליהם שלא לפתוח באש על התושבים.
תגובתה הראשונית של ממשלת ישראל (שבראשה עמד דוד בן גוריון) לטבח, הייתה ניסיון להסתירו באמצעות הצנזורה הצבאית, תוך ביצוע תחקיר פנימי על הנסיבות שגרמו לו. חברי הכנסת (מטעם מק"י) מאיר וילנר, תופיק טובי ולטיף דורי גבו עדויות מהפצועים והפיצו אותן, וכך הצליחו להביא את המידע לידיעת הציבור כשבועיים לאחר המעשה. כתוצאה מכך ומהלחץ הציבורי למצות את דינם של מבצעי הטבח, לשכת ראש הממשלה נאלצה לפרסם הודעה כי "בכפרים נפגעו על-ידי משמר הגבול כמה כפריים, ולכן מינה ראש הממשלה ועדה לברר מידת אחריותם של אנשי משמר הגבול, ואם יש להעמידם לדין".
11 מהחיילים שהשתתפו בטבח הועמדו לדין ונדונו לתקופות מאסר ממושכות (עד 17 שנה) שאותן ריצו באכסניה. לאחר שלוש שנים, זכו המורשעים בחנינה והשתחררו. במשפטו אמר מלינקי כי את המלים "אללה ירחמו" שמע בתדריך שנתן המח"ט שדמי. לאחר שחרורו חזר מלינקי לשרת במשמר הגבול, ואף זכה לקידום. יששכר שדמי הועמד לדין משמעתי על חריגה מסמכות, הוטל עליו קנס סמלי של עשר פרוטות, והוא המשיך בשירותו הצבאי. למשפחות הקורבנות ניתן פיצוי כספי.
בפסק דינו במשפטם של מבצעי הטבח קבע השופט בנימין הלוי מהי "פקודה בלתי חוקית בעליל", שעל החייל לסרב לציית לה כאשר היא ניתנת לו.
בשנת 1994 הוצג בתיאטרון "הבימה" מחזהו של רוביק רוזנטל, "מלינקי", העוסק בטבח כפר קאסם.
[עריכה] לקריאה נוספת
- רוביק רוזנטל (עורך), כפר קאסם: אירועים ומיתוס, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2000.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מאמר של מאיר וילנר על הטבח
- טבח כפר קאסם 1956 ומושג הפקודה הבלתי חוקית בעליל, באתר "יש גבול"
- כפר קאסם 1956 - 2006, באתר המפלגה הקומוניסטית הישראלית
- תום שגב, בחזרה לכפר קאסם, בעיתון הארץ, 27.10.06
