טיויאמוניט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| טיויאמוניט | |
| תכונות המינרל | |
| הרכב כימי |
Ca(UO2)2(VO4)2·5-8H2O
|
| מערך קריסטלוגרפי | אורתורומבי |
| צורת הגביש | מקבץ עלעלי או גושי המתקלף לפתיתים. |
| צבע | גוונים שונים של צהוב, בעיקר צהוב ירקרק. |
| ברק | זגוגי עד עמום |
| שקיפות | שקוף למחצה עד אטום. |
| פצילות | מושלמת בכיוון אחד דמוית נציץ. |
| שבירה | בלתי שווה. |
| קשיות | 2 בסולם מוס |
| משקל סגולי | משתנה. בממוצע בין 3.4 ל-4. |
| שרטוט | צהוב |
| מינרלים נלווים | קרנוטיט ומינרלי אורניום וונדיום. |
| סוגים | |
טיויאמוניט הוא מינרל רדיואקטיבי נדיר המכיל סידן, ונדיום ואורניום. צבע הטיויאמוניט צהוב ירקרק, והוא המצוי בעיקר באבן חול ובסלעי פוספטים. הטיויאמוניט קרוי על שם המקום בו זוהה לראשונה, טיויה מויון (Tyuya Muyun) באוזבקיסטן. הטיויאמוניט דומה מאוד למינרל קרנוטיט. המבנה הכימי של שני המינרלים זהה כאשר בקרנוטיט מחליף אשלגן את הסידן ויש בו מעט פחות מים. שני המינרלים נוצרים מהתפרקות של מינרלי אורניום בסביבה צחיחה והתגבשות בסלעי משקע, כשהם מתפזרים באבן החול או מתרכזים סביב לגזעי עצים מאובנים. מלבד אוזבקיסטן ניתן למצוא טיויאמוניט במדינות ויומינג, קולורדו, אריזונה, נבדה, יוטה, ניו מקסיקו וטקסס בארצות הברית. השימוש העיקרי בטיויאמוניט הוא לשם הפקת אורניום.
