טלאצ'טלי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טלאצ'טלי הוא משחק הכדור העתיק ביותר, הומצא על ידי בני אולמק.
המשחק נעשה לחלק חשוב בתרבות האצטקית ואף הוקם לכבודו מגרש משחקים מיוחד במערכת המקדשים הגדולה בטנוצ'טיטלאן.
המגרש היה מעוצב בצורת האות I (אָי, כולל הקווים העליון והתחתון) כאשר אורך הרגל היה 15 מטר, רוחבה 10 מטר וגובה הקירות הצדדיים כ-3 מטר. על כל אחד מן הקירות הייתה ממוקמת טבעת אבן אנכית במחצית הגובה. על השחקנים היה להעביר כדור עשוי גומי דרך אחת הטבעות. השחקנים יכלו להכות בכדור רק באמצעות המותניים וחגרו חגורות מיוחדות מעליהן.
למשחק היה תפקיד חשוב בטקס הקרבת קורבנות האדם. המפסיד במשחק היה מוקרב לאלים. בדרך כלל המשחק היה משוחק בין לוחמים לשבוייהם, כאשר האחרונים היו אלה אשר אמורים לנצח את אויביהם.
