טל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טל הוא אדים שהתעבו לטיפות מים על הקרקע והצמחים. הטל הוא סוג של משקע.
תוכן עניינים |
[עריכה] מנגנון ההיווצרות
הטל נוצר בלילות בהירים כתוצאה מההתקררות שמתרחשת בלילה של עצמים ופני הקרקע אשר התחממו במשך היום.
האוויר מכיל אדי מים בכמות מסוימת. כאשר מתקרר האוויר, כמות הלחות שהוא יכול להכיל יורדת, והוא מגיע למצב של רווית-על. המים העודפים מפסיקים להיות אדים - הם מתעבים על גרעיני ההתעבות שנמצאים בסביבה, בייחוד כאשר גרעיני התעבות אלו (עצמים, קרקע) קרים יותר מן האוויר. מים אלו קרויים טל.
במצב זה אומרים כי טמפרטורת האוויר ירדה אל מתחת לטמפרטורת הרוויה של האוויר (הטמפרטורה שבה האוויר אינו יכול להכיל יותר לחות או אדי מים נוספים).
הטל אינו נוצר בדרך כלל בלילות מעוננים, היות והעננות מונעת במידת מה את ההתקררות של הקרקע. כמו-כן גם רוחות מונעות היווצרות טל היות והסעת האוויר המהירה מונעת את התעבותו.
לטל חשיבות רבה כמקור לחות לצמחייה באזורים שכמות המשקעים שבהם מועטת.
[עריכה] טל בישראל
מספר לילות הטל בישראל שונה מאזור לאזור. בממוצע, נוצר טל במעל 200 לילות בשנה בעמק יזרעאל ובשפלת החוף, מעל 250 לילות בצפון הנגב, 150-180 לילות באזורי ההר ועד 50 בעמק הירדן. באזורי הכנרת וצפון ים המלח כמות הטל נעה בין 320-365.
[עריכה] מד-טל
מד הטל הוא מתקן למדידת כמות הטל. המתקן הומצא על ידי חוקר הטבע הישראלי שמואל דובדבני. המתקן נפוץ בכל העולם ומורכב מלוח עץ צבוע בצבע כהה החובר למעין "סקלת טל". הבדיקה הכמותית נעשית בשיטה אופטית.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טל |