טריומף (מצעד ניצחון)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טריומף או טריומפוס (triumphus) היה טקס מדיני דתי ברומא העתיקה שבמהלכו ערכו מצביא וצבאו תהלוכת ניצחון ברחובות העיר רומא.
מקור הטקס הוא כנראה בתרבות האטרוסקית והוא חדר לרומא בתקופת המלוכה. הטריומף נערך על ידי המלכים לאחר שהם הביסו אויבים.
בתקופת הרפובליקה הרומית הפך הטריומף לאות הכבוד הגבוה ביותר שהעניקה המדינה הרומית למצביאה. הטריומף הוענק תחת תנאים מגבילים מאוד. רק הסנאט הרומי היה רשאי להעניק את זכות הטריומף וזו רק אם המצביא היה מגיסטראט בעל אימפריום ורק אם הביס אויב זר. כיוון שלפי החוק הרומי אסור היה למצביא וצבאו להיכנס לשטח העיר, הסנאט העניק היתר מיוחד למצביא להיכנס לעיר ולפעמים גם האריך את תוקף האימפריום של המגיסטראט לשם ביצוע התהלוכה.
הטריומף, מלבד היבטו המדיני והאישי, לבש גם צביון דתי. הצבא והטרוימפאטור ביצעו שורה של טקסים ומחוות דתיות כלפי האל יופיטר, טקסים שסימלו את מילוי הנדרים שנטלו על עצמם לפני יציאתם לקרב.
במרכז התהלוכה עמדה מרכבת המצביא המנצח, שקיבל את התואר טריומפאטור, שהובלה על ידי רביעיית סוסים לבנים. הטרוימפאטור עצמו היה לבוש בבגדים מיוחדים שכללו טוגה בצבע ארגמן, זר עלי דפנה ושרביט. בראש התהלוכה נישא השלל, ציורים המתארים את קרבות הצבא ושלטים עם רשימות העמים והערים שנוצחו על ידי הרומיים במלחמה. השבויים החשובים הובלו גם הם, כבולים בשלשלאות, בקדמת התהלוכה. מאחורי כרכרת המצביא צעד צבאו של המצביא וכן חברי הסנאט והמגיסטראטים השונים שנוכחו בעיר.
החיילים הצועדים התחילו את התהלוכה בשדה מארס, נכנסו לעיר דרך שער הטריומפים, עברו בפורום וסיימו בגבעת הקפיטולין שם הקריב הטריומפאטר קורבן לאל יופיטר והקדיש לו זר דפנה. לאחר סיום התהלוכה נערכה סעודה חגיגית לצבא, אזרחי רומא וחברי הסנאט. השבויים הוצאו להורג לרב עם סיום הטריומף.
בסוף תקופת הרפובליקה ניתנה הזכות לטריומפים גם למצביאים חסרי אימפריום, לדוגמה פומפאוס.
בתקופת הקיסרות הרומית רק הקיסר היה יכול להורות על עריכת טריומף. הקיסרים עצמם התהדרו בלבוש הטריומפטואר כשרצו בכך ואף יכלו להעניק את זכות זו לאחרים.
קשת טיטוס מתארת את הטריומף שערך טיטוס ברומא, לאחר שדיכא את המרד הגדול ביהודה.
