טריינספוטינג (סרט)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בסרט משנת 1996. לערך העוסק בפירושונים אחרים ליצירה "טריינספוטינג", ראו טריינספוטינג (פירושונים).
| טריינספוטינג | |
|---|---|
 |
|
| שם הסרט במקור: | Trainspotting |
| בימוי: | דני בויל |
| הפקה: | אנדרו מקדונלד |
| תסריט: | אירווין וולש (ספר) ג'ון הודג' (תסריט) |
| שחקנים ראשיים: | יואן מקגרגור ג'וני לי מילר רוברט קרלייל |
| מוזיקה: | דיימון אלברן פסקול הסרט |
| חברת הפצה: | FilmFour (בריטניה) |
| תאריך יציאה לאקרנים: | 23 בפברואר 1996 |
| משך הקרנה: | 94 דקות |
| שפת הסרט: | אנגלית |
| תקציב: | £3,500,000 |
| פרסים: | פרס השחקן הראשי והסרט בבאפטה הסקוטי פרס הסרט הזר בטקס הבודיל |
| דף הסרט ב-IMDb | |
טריינספוטינג הוא סרט קולנוע משנת 1996 המבוסס על ספר באותו השם מאת אירווין וולש. הסרט, בבימויו של דני בויל, מגולל את סיפורם של קבוצת חברים המכורים לסם הרואין בעיר אדינבורו שבסקוטלנד.
תוכן עניינים |
[עריכה] עלילה ודמויות
 |
פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
[עריכה] מארק רנטון ("רנטס")
מכונה "רנטס" או "רנט בוי" (זונה ממין זכר) - כינויים מזלזלים או ציניים המבוססים על שם המשפחה שלו. הסרט מסופר דרך עיניו של מארק, כיוון ש"הוא הכי פחות דמות" (לפי מבקרים). הוא משתמש בהירואין, אך אינו משתמש "כבד". הוא חובב סרטים ואוהד מושבע של קבוצת הכדורגל הסקוטית היברניין.
הסרט נפתח בכך שמארק מציג את תמצית החיים המשעממים על פיו: עבודה מ-9 עד 5, אישה, ילדים, חופשות חג המולד, טלוויזיה גדולה, מכשירים חשמליים למיניהם, התארחות אצל חברים, חיסכון לפנסיה, יציאה לפנסיה, מוות.
בתחילת הסרט הוא בהכחשה מסוימת בנוגע להיותו זקוק להרואין, אך בהמשך הוא נעשה יותר ויותר תלוי בסם, על אף נסיונות הגמילה שלו, הוא אינו מסוגל להיגמל, עד שלוקח מנה מחוזקת של הסם, שגורמת לו להלם ולעילפון. בקטע זה בסרט מושמע שירו של לו ריד "Perfect day", והחלק הזה בסרט נחשב למשמעותי ביותר מבחינת העלילה, הצילום והמוזיקה.
לאחר שהוריו נועלים אותו בחררו הישן על מנת לגמול אותו, הוא מצליח להיגמל בתהליך ארוך ורצוף הזיות. לאחר שנגמל, עובר ללונדון ועובד בחברה להשכרת בתים. אירוניה מסוימת כיוון שבמשך כל הסרט נקרא כך בזלזול. בתקופה זו בחייו הוא מציג את כל מה שהציג בתחילת הסרט כמה שיש לו, או עתיד להיות לו. אולם כאן מגיע הסיבוך השני: "בגבי", "סיק בוי" ו"ספאד" משכנעים אותו להצטרף לתוכנית שלהם לקניית סמים מסוחר מסוים, ומכירתם ברווח מרובע.
[עריכה] סיימון וויליאמסון ("סיק בוי")
מכונה "סיק בוי" (בחור חולה) כיוון שהוא נחשב למשתמש הכבד יותר בחבורה, הוא הגס והוולגארי ביותר מבין חבריו, הוא מרבה להשתמש באלימות מילולית או פיזית ובסצנה בסרט אף ירה בכלב פיטבול."סיק בוי" נוהג לערוך השוואות בין הסרטים השונים בסדרת "ג'יימס בונד" ומהם הוא מסיק תאוריות שונות הוא אינו עובר שינוי משמעותי ולא ממש מתבגר לאורך כל הסרט, בניגוד לרנטון.
[עריכה] דניאל מרפי ("ספאד")
מכונה "ספאד" (תפוד) כיוון שלפני שהוא וחבריו החלו להשתמש בסמים, היה השמן והמוצק ביותר מבין חבריו. הוא חברו הטוב של רנטס, כיוון שהוא גם "פחות דמות" כמוהו. בסוף הסרט רנטס משאיר לו 3,000 פאונד מתוך השלל שגנב לחבורה.
[עריכה] פרנסיס בגבי ("פרנקו")
מכונה "פרנקו" בעיקר כיוון שלא נותן לאף אחד לקרוא לו "פרנסיס". הוא האלים והפרובוקטיבי ביותר מבין כל החבורה, הוא נוטה לחפש עם מי ואיפה להתחיל קטטות, ונוטה לחתוך את האנשים עימם רב, אך לא להרוג אותם. עם כל זאת, הוא היחידי שאינו משתמש בסמים לאורך כל הסרט, אך אוהב להשתכר ובעיקר במצב זה מתחיל קטטות.
[עריכה] טומי מק'נזי
אינו מכונה. טומי נחשב לאורך רוב הסרט לבחור ההגון והבריא, שהוא היחיד שבאמת מתאמן, לא מעשן, ממעט לשתות אלכוהול, והוא היחיד שהיה במערכת יחסים עם בחורה שנמשכה "יותר מכמה חודשים". לקראת סוף הסרט חברתו עוזבת אותו כיוון ששכח את יום הולדתה והלך להופעה של איגי פופ. בחלק זה הוא מתחיל להשתמש בהרואין, עד שלבסוף נדבק באיידס ומת מסיבוכים הקשורים למחלה.
 |
פרטי עלילה ("ספוילרים") לא יופיעו בהמשך. |
[עריכה] הביקורות בעולם
יציאתו של הסרט עוררה מחלוקות במדינות שונות בעולם, ביניהן בריטניה, אוסטרליה וארצות הברית בשאלה האם הוא מעודד שימוש בסמים או לא. הסנטור האמריקני בוב דול גינה את השחיתות המוסרית והצורה החיובית בה מוצגים הסמים בסרט במהלך קמפיין הבחירות האמריקני של 1996, למרות שהודה שלמעשה כלל לא צפה בו. בסופו של דבר, למרות כל הוויכוחים והמחלוקות זכה הסרט לשבחים על המקוריות והאפקטיביות הגבוהה בהן ניחן והיה אף מועמד לפרס התסריט המעובד הטוב ביותר בטקס פרסי האוסקר של אותה שנה.
[עריכה] פרסום ועריכה
יציאתו של הסרט בבריטניה לוותה בקמפיין יחסי ציבור מקורי במהלכו חולקו עלוני פרסומת בהשפעת תרבות הרייב ונמכרו פוסטרים נפרדים של כל הדמויות הראשיות. קווין מק'קיד, ששיחק את דמותו של טומי בסרט, יצא לחופשה עם תום צילומי הסרט ולא השתתף לאחר מכן בצילומים לפוסטרים.
לפני יציאת הסרט בארצות הברית נערכו מחדש 20 הדקות הראשונות והוחלפו בהן הדיאלוגים, מחשש שהצופים האמריקנים יתקשו להבין את המבטאים הסקוטים הכבדים והסלנג בהם משתמשות הדמויות. הדיאלוגים המקוריים הוחזרו לאחר מכן עם יציאתו מחדש של הסרט בגרסת במאי ב-DVD בשנת 2004.
משמעות שם הסרט הוא "צפייה ברכבות" (Train Spotting), תחביב נפוץ בבריטניה שאינו קשור לצריכת סמים, אך אין כל התייחסות לכך בסרט עצמו. השם לקוח מפרק בספר שלא עובד לסרט הקולנוע בו הדמויות בגבי ורנטון פוגשות באביו של אחד מהם בתחנת רכבת נטושה, שם הוא שואל אותם בנסיון הומוריסטי אם הם הגיעו על מנת לצפות ברכבות.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: טריינספוטינג |
- "טריינספוטינג", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
