הרואין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרואין (Heroin , diacetylmorphine) הוא סוג של סם, בן למשפחת האופיאטים. האופיאטים שייכים לקבוצת הסמים המדכאים (depressants, downers) את הפעילות של מערכת העצבים המרכזית. הם משמשים ברפואה כמשככי כאבים חזקים במיוחד. צריכתו ומכירתו של סם זה אסורים במדינות רבות, ובהן ישראל.
הרואין מופק מאלקלואיד המורפין המזוקק. מורפין מופק מהמין Papaver Somniferum (פרג מרדים) של צמח הפרג. הרואין נראה כאבקה לבנה או חומה בהירה, תלוי במקור שלו. ההרואין החום הוא מזוקק פחות, ונקרא בישראל "קוק פרסי" (אולם הוא אינו קוקאין). ההרואין כפי שהוא נמכר רחוק מלהיות טהור ולהכיל הרואין בלבד, והוא מדולל בחומרים שונים כמו אקמול או סוכר ענבים. את ההרואין צורכים בצורות שונות, כמו הזרקה לוריד, הסנפה לנחיריים או עישון "הרצה" על נייר אלומיניום.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
ההרואין סונתז לראשונה ב-1874 על ידי הכימאי הבריטי סי.אר.איי רייט, שעבד בבית חולים בלונדון. באותו הזמן עסק רייט בשילוב מורפין עם חומצות שונות. לאחר שהרתיח מורפין ומספר מרכיבים שונים במשך כמה שעות, נוצרה תרכובת שקרא לה טטרא-אצטיל מורפין, אשר היום נקראת דיאצטיל מורפין. את התרכובת שלח רייט לחברו בקולג' במנצ'סטר לאנליזה. בתשובה הוא קיבל את הדו"ח הבא:
- "המנות ... הוחדרו לגופם של כלבים צעירים וארנבים באופן תת-עורי (הזרקה) ... ונצפו התופעות הבאות ... אפיסות כוחות, פחד וישנוניות מייד לאחר ההזרקה, רגישות בעיניים, אישונים מצומצמים, ריור מוגבר אצל הכלבים, ונטייה קלה להקאות במקרים מסוימים, אך ללא ההקאה עצמה. הנשימה הייתה מואצת בתחילה, אך הואטה מאוחר יותר, כמו גם פעילות הלב שהואטה והפכה לא-סדירה. נרשמה ירידה ביכולת התאום והשליטה בתנועת השרירים, ואובדן כוח בגפיים האחוריות, יחד עם ירידה בחום בפי הטבעת של כ-4° [1]."
היינריך דרסלר (אשר עבד בחברת התרופות הגרמנית "באייר" ועמד בראש הצוות שפיתח את האספירין) הבחין שדיאצטילמורפין פעיל יותר ממורפין. חברת באייר רשמה את הסימן הרשום "הרואין" (במשמעות של "טיפול הרואי", מהמילה הגרמנית Heroisch). בין השנים 1890 ו-1910 שווק הרואין כתחליף לא-ממכר למורפין וכתרופת שיעול לילדים.
בשנת 1924 חוקק בארצות הברית "חוק ההרואין" שאסר על יצור הרואין והחזקתו.
[עריכה] השפעות
מאחר שסמים אופיאטיים הם בראש ובראשונה משככי כאבים, מפחית ההרואין ולפעמים מעלים לחלוטין כאבים שחש הצורך אותו. הרואין גורם לתחושת חמימות, התעלות חושים, שחרור מלחצים, סיפוק, הרגשה כללית טובה ואופוריה. מינון גבוה של הרואין עלול לגרום לעיוותים בראייה וחלימה בהקיץ.
להרואין תופעות לוואי חמורות נוספות. תופעות כמו בחילות והקאות עלולות להופיע בעיקר בשימושים הראשונים. כמו כן, המשתמש עלול לחוש עצירות וגירוד. קצב הנשימה יורד, לעתים עד כדי איבוד הכרה. בטווח הארוך ההרואין מדכא את היצר המיני, משבש יכולת התגובה ומאט אותה.
כמו כל הסמים האופיאטיים הרואין מפתח עמידות בשימוש מתמשך, כך שאדם אשר בפעם הראשונה הספיקה לו מנה של כ 20-30 מ"ג כדי להנות מהשפעות הסם, יכול לאחר מספר שימושים להגיע למצב בו כמות כזו של הרואין לא תשפיע עליו, והוא יאלץ להשתמש בכמות גבוהה בהרבה (למשל כ 100-150 מ"ג) כדי להשיג את אותה התחושה. ישנם מכורים אשר משתמשים במנה אחת בכמות המגיעה עד ל1000 מ"ג (1 גרם) ואף יותר. לאחר הפסקת השימוש לזמן מה תופעת העמידות פוחתת עד כדי העמידות ההתחלתית.
[עריכה] סכנות
הרואין הוא סם ממכר ביותר, וזוהי הסכנה הגדולה ביותר למשתמשים בו. ברגע שהמשתמש מכור, מחסור לתקופה של כמה שעות עד יממה בסם יגרום למצוקה גופנית ולתופעות גמילה ("קריז"). התמכרות להרואין עלולה לקרות מהר מאוד, לעתים כבר בפעמים הראשונות שמשתמשים בו (אולם לעתים ההתמכרות היא איטית והדרגתית).
קשה לקבוע מהי מנת יתר של הרואין, ואחוז החומר הפעיל בסם הנמכר משתנה באופן ניכר. צריכת יתר של הרואין עלולה לגרום לדיכוי נשימתי (היפוונטילציה) שעלול להוביל למוות אם לא ניתן נוגדן. הסיכוי לסבול מתופעות אלה גדל עד מאוד כאשר צורכים עם ההרואין סמים נוספים. השילוב הגרוע ביותר הוא שימוש בהרואין במקביל לשתיית אלכוהול. גם הערבוב עם סמים אחרים, כמו אקסטזי וסמים ממריצים אחרים עלול להיות קטלני ולגרום למוות.
מדכאי מערכת העצבים המרכזית (CNS depressants) כמו בנזודיאזפינים, ברביטורטים, אלכוהול, ואחרים עלולים לגרום לחיזוק השפעת הסם ואף לגרום תגובה בין תרופתית שלילית ולמנת יתר.
סכנות נוספות הנובעות מהרואין קשורות בעיקר להזרקה, שכן הזרקה ממזרקים משותפים מהווה סיכון הדבקות באיידס ומחלות זיהומיות אחרות. בנוסף פוגעת הזרקה תכופה בוורידים ועלולה להביא להרס מוחלט שלהם.
[עריכה] מעמד חוקי
אחזקת הרואין וסחר בו עלולים לגרור אחריהם עונשי מאסר כבדים ויכולים אף להביא לאובדן מקום העבודה או הלימודים, שלילת רישיון הנהיגה ועוד. התלות המוחלטת בסם גורמת למשתמשים לבזבז כסף רב ולהגיע למצוקה כספית. הכמות המירבית שנחשבת בחוק הישראלי "לשימוש אישי" היא 0.3 גרם. אדם שנתפס עם כמות גדולה מ-0.3 גרם עלול למצוא את עצמו מואשם בסחר בסמים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הרואין : החומר, מנגנוני פעולה והשפעות באתר מט"ח
אזהרה: השימוש בסמים בישראל אסור על־פי פקודת הסמים המסוכנים, ועלול לגרור ענישה חמורה ונזק בריאותי בלתי הפיך.
