יאסונרי קאוובטה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יאסונרי קאוובטה, (川端 康成 Kawabata Yasunari) (14 ביוני 1899 - 16 באפריל 1972), סופר יפני, זוכה פרס נובל לספרות.
קאוובטה הוא היפני הראשון והאסיאתי השלישי (אחרי רבינדרנת טאגור וש"י עגנון) שזכה בפרס נובל לספרות.
קאוובטה נולד באוסקה, יפן וידע יתמות ושכול. בגיל שנתיים התיתם מאביו, גדל עם הסבים ועם אחותו ואז, בגיל 7 נפטרה גם סבתו. בהיותו בן 9 נפטרה אחותו ובגיל 14 איבד גם את סבו. בשלב זה עבר קאוובטה לעיר הולדתה של אימו. הוא למד באוניברסיטה האימפריאלית של טוקיו וסיים בשנת 1924.
בנוסף לכתיבתו הספרותית, קאוובטה היה גם כתב של העיתון היומי "מאיניצ'י שימבון" (毎日新聞, Mainichi Shinbun) באוסקה ובטוקיו. מלחמת העולם השניה ואבדן יקיריו בילדותו, השפיעו מאוד עליו ועל יצירתו.
בשנת 1972 שלח יד בנפשו. הועלו בנושא זה מספר תאוריות שגרסו, בין היתר, מחלה קשה או השפעה של התאבדות "יוקיו מישימה", אך העדר הסבר כתוב לגבי מניעיו הותיר בעינו את המסתורין העופף את הסתלקותו.
[עריכה] מיצירותיו
- 1926 伊豆の踊り子 Izu no odoriko הרקדנית מאיזו
- 1935-1937, 1947 雪国 Yukiguni ארץ השלגים
- 1951-4 名人 Meijin מייג'ין
- 1949-52 千羽鶴 Senbazuru אלף עגורים
- 1949-54 山の音 Yama no oto קולות ההר
- 1962 古都 Koto הבירה הישנה
- 掌の小説 Tenohira no Shousetsu סיפור כף היד
- 1964 美しさと哀しみと Utsukushisa to kanashimi to ביופי ועצב
[עריכה] קישורים חיצוניים
| הקודם: מיגל אנחל אסטוריאס |
פרס נובל לספרות 1968 |
הבא: סמואל בקט |
