יהדות ערב הסעודית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהדות ערב הסעודית הינה אחת הקהילות היהודית העתיקות ביותר בעולם אשר נכחדה רובה ככולה.
היהודים הראשונים שהגיעו לאזור ערב הסעודית של היום, הגיעו למקום בימי חורבן בית ראשון.
כבר מהמאה ה-1 ישנן עדויות כתובות של מצבות קבורה המתארות שמות יהודים.
היהודים חיו בערב הסעודית בשבטים בנאות מדבר לאורכם של נתיבי המסחר השונים.
השבטים המפורסמים ביותר בחצי האי ערב ישבו בסביבות יתריב, היא מדינה, והם היו בני שבט בני נציר, בני קוריטה ובני קינוקע. שבט נוסף הוא שבט בני ג'או אשר היגרו לצפון אפריקה. היהודים עסקו בחקלאות, במלאכה, בצורפות ובהכנת כלי נשק.
בני יתריב היו אלו שהשפיעו על מלך חמיר שצר על העיר יתריב להתגייר.
כאשר התחזק מוחמד הוא קיווה כי יצליח למצוא ביהודי חצי האי ערב בני ברית אך רעיון זה נכשל. לאחר כשלונו גירש את בני קינוקע ואת בני נציר ואת בני קוריטה הרג וחילק את אדמותיהם.
עם שאר היהודים בחצי האי ערב כרת בריתות חסות ועד למותו לא אונה להם כל רע.
לאחר עליית החליף עומר, שהאמין כי כביכול זה מה שביקש מוחמד בצוואתו, גירש את כל היהודים מערב הסעודית מכיוון שלפיו, לא ניתן שיהיו שתי דתות בחיג'אז.
מאז אותו גירוש, אין יותר יהודים בערב הסעודית והקהילה הושמדה כמעט כליל למעט נצרים של שבטי בני נציר ובני קינוקע אשר המשיכו להתקיים גם לאחר הגירוש.
