יהודה עציון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

יהודה עציון, מחברי המחתרת היהודית שתכננה בשנות ה-80 לפוצץ את כיפת הסלע בהר הבית.

נולד בקיבוץ עין צורים, וגדל בהרצליה, פרדס חנה וגוש עציון. למד בישיבה התיכונית "כפר הרא"ה" ובמחזור השני של ישיבת ההסדר הר עציון. שירת בצה"ל בחיל ההנדסה. נטל חלק במאמצי ההתנחלויות הראשונים (גרעין אלון מורה) והיה ממייסדי היישוב עפרה. היה מדריך בבית ספר שדה בעפרה והקים את ענף המטעים של היישוב. פעיל מרכזי בעמותת מכנף דרום לציון העוסקת בהעלאת הפלשמורה מאתיופיה.

היה מחברי המחתרת היהודית שתכננה בשנות ה-80 לפוצץ את כיפת הסלע בהר הבית. נתפס והואשם בקשירת קשר לביצוע פשע, ונשלח לכלא לתקופה של שבע שנים, מהן נוכה שליש על התנהגות טובה. המשיך בפעילות ציבורית במאבק לתפילת יהודים בהר הבית, ונשפט, עשרות פעמים, בגין הפרעה לשוטרים. הקים את תנועת חי וקיים, למאבק למימוש חופש הפולחן ליהודים בהר הבית. בתחילת שנת תשס"ז זכה בתביעה שהגיש נגד הוואקף, שחוייבה לשלם לו 5000 ש"ח כפיצוי על שמנעה ממנו להפגין בשערי הר הבית. [1]

באירועי עמונה נפגע עציון מפרש משטרתי. על-פי כתב האישום, במהלך ניסיונות המשטרה לפזר את המפגינים ולפנותם מהמאחז, דהר השוטר דוד אדרי עם סוסו לעבר יהודה עציון, ששוחח באותה שעה עם אדם נוסף. אדרי שעט עם סוסו במהירות גבוהה מהסביר, פגע בעציון, הפילו לקרקע, עלה עליו ורמס אותו תחת רגלי הסוס. כתוצאה מכך נחבט ראשו של עציון בקרקע ונגרמו לו חבלות מרובות בגופו. עציון סבל, בין השאר, מחבלה ומדימום פנימי ברגלו הימנית, וכן מחתך בקרקפת. כשבעה חודשים לאחר מכן, נתן בית המשפט תוקף של פסק דין, להסכם פשרה בין עציון למדינה, ולפיה עציון יפוצה בסך 23,000 ש"ח. עציון החליט להקדיש מהכסף למעיל לספר תורה בעמונה [2].

יהודה עציון כתב את כזה ראה וחַ‏דֵש על חידוש מצוות קידוש החודש. חיבור על הקשר בין הכשלון הלבנוני למחדל בהר הבית. ערך את כתב העת לברית. ההדיר את דרישת ציון, ספרו של הרב צבי הירש קלישר. ערך והביא לדפוס את כתבי שבתי בן דב, במהדורה מוערת של ארבעה כרכים גדולים.

נשוי, אב לשבעה, סב לשמונה. מתגורר בעפרה.