שיחה:יהודה שנהב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה הוצע כמועמד להכללה ברשימת הערכים המומלצים הערות, תגובות, וביקורת עניינית יתקבלו כולן בשמחה בדף שיחה זה. |
לא פשוטים חייו של סוציולוג החוקר את החברה שהוא חי בה. ביולוג החוקר את חיי הצפרדעים אינו צפרדע, מתמטיקאי אינו משולש, ומן המפורסמות שעורך דין לא ייצג את עצמו. והנה יהודה שנהב הוא סוציולוג ישראלי מזרחי, החוקר את המזרחים בישראל, ואף עוסק בפעילות פוליטית רדיקלית בעניין זה. איך מצליח החוקר שנהב להיבדל מהפוליטיקאי שנהב, כך שהמחקר יהיה אובייקטיבי והפוליטיקה סובייקטיבית, כאשר שניהם עוסקים באותו נושא? איך יידע הקורא של הספר היהודים-הערבים: לאומיות, דת ואתניות האם לפניו מחקר מדעי או מנשר פוליטי, או תערובת של השניים? ראוי להתייחס לשאלה זו בגוף הערך. דוד שי 21:32, 2 נוב' 2004 (UTC)
- התשובה לשאלה מצביעה בראש ובראשונה (אם יורשה לי ובמחילה מכבוד השואל) על חוסר הבנה בסיסי לגבי אופן התנהלותם של מדעי החברה. וכל כך למה? משום שבמדעי החברה (ויהיו שיטענו שהדבר נכון אף לגבי תחומי ידע מדויקים יותר, אך נשאיר זאת לדיון נפרד) אין, לא היה ולעולם לא יהיה מחקר "אובייקטיבי". כל מחקר באשר הוא, יהיה נושאו אשר יהיה, כפוף להשקפותיו, לאמונותיו, לציפיותיו ולדעותיו הקדומות של החוקר. זהו כלל אצבע עצוב, אך מפוכח ומדויק. לכן אין גם צורך לציין הערה מיוחדת בנושא בגוף הערך המדובר, שכן הערה זו תהא נכונה לכל חוקר ולכל מחקר אחר אשר אי פעם נערך בתחום של מדעי החברה. SHIMONSHA
- ברור שבמדעי החברה (ואולי בכלל בחיי אדם) אין אובייקטיביות מוחלטת. אני מסכים שהקביעה "כל מחקר באשר הוא, יהיה נושאו אשר יהיה, כפוף להשקפותיו, לאמונותיו, לציפיותיו ולדעותיו הקדומות של החוקר", נכונה אפילו במחקר במתמטיקה, ועל אחת כמה וכמה במדעי החברה. עם זאת, ההפרדה אינה דיכוטומית, בין שחור ללבן, אובייקטיבי ללא-אובייקטיבי, אלא משתרעת על-פני סקאלה רחבה. ברור שכאשר אתה, למשל, עוסק באפרו-אמריקנים, אתה עושה זאת ביתר שוויון נפש (שיוצר אובייקטיביות מסוימת) מאשר אפרו-אמריקני שמתגורר בהרלם. יש חוקרים רבים במדעי החברה שאינם מעורבים עד צוואר בפעילות פוליטית, ולכן ניתן לצפות מהם ליותר אובייקטיביות ביחס למושא מחקרם. לאחר הבהרה זו אבקש לקרוא שוב את שאלתי, ולענות עליה מחדש. דוד שי 06:18, 3 נוב' 2004 (UTC)
- אוקיי, אני מסכים כי מעורבותו הרגשית של שנהב במושא מחקריו גבוהה מהממוצע בתחום. זוהי נקודה ראויה. ייתכן ויש מקום להבליט את הנושא בגוף הטקסט. עם זאת, אני סומך על הקורא האינטליגנטי, שכאשר הוא קורא פסקה דוגמת "שנהב הפך לדמות מוכרת בין היתר עקב פעילותו החברתית, והיותו ממייסדי הקשת הדמוקרטית המזרחית. במסגרת זו אף הגיש יחד עם אחרים את בג"ץ הקרקעות, שדרש חלוקה צודקת של קרקעות בחברה", הוא זוכר בכוחות עצמו שעליו לסייג את מחקריו של שנהב ככאלו אשר שאלת היעדר משוא הפנים ביחס אליהם, נתונה בהתלבטות קשה. על כן אני עודני סבור, כי אין מקום לקבוע אמירות חורצות גורלות באשר לטיב מחקריו של שנהב על רקע זה, אלא לתת לקורא הסקרן לשפוט בעצמו.
- אוקיי, אני מסכים כי מעורבותו הרגשית של שנהב במושא מחקריו גבוהה מהממוצע בתחום. זוהי נקודה ראויה. ייתכן ויש מקום להבליט את הנושא בגוף הטקסט. עם זאת, אני סומך על הקורא האינטליגנטי, שכאשר הוא קורא פסקה דוגמת "שנהב הפך לדמות מוכרת בין היתר עקב פעילותו החברתית, והיותו ממייסדי הקשת הדמוקרטית המזרחית. במסגרת זו אף הגיש יחד עם אחרים את בג"ץ הקרקעות, שדרש חלוקה צודקת של קרקעות בחברה", הוא זוכר בכוחות עצמו שעליו לסייג את מחקריו של שנהב ככאלו אשר שאלת היעדר משוא הפנים ביחס אליהם, נתונה בהתלבטות קשה. על כן אני עודני סבור, כי אין מקום לקבוע אמירות חורצות גורלות באשר לטיב מחקריו של שנהב על רקע זה, אלא לתת לקורא הסקרן לשפוט בעצמו.
- ברור שבמדעי החברה (ואולי בכלל בחיי אדם) אין אובייקטיביות מוחלטת. אני מסכים שהקביעה "כל מחקר באשר הוא, יהיה נושאו אשר יהיה, כפוף להשקפותיו, לאמונותיו, לציפיותיו ולדעותיו הקדומות של החוקר", נכונה אפילו במחקר במתמטיקה, ועל אחת כמה וכמה במדעי החברה. עם זאת, ההפרדה אינה דיכוטומית, בין שחור ללבן, אובייקטיבי ללא-אובייקטיבי, אלא משתרעת על-פני סקאלה רחבה. ברור שכאשר אתה, למשל, עוסק באפרו-אמריקנים, אתה עושה זאת ביתר שוויון נפש (שיוצר אובייקטיביות מסוימת) מאשר אפרו-אמריקני שמתגורר בהרלם. יש חוקרים רבים במדעי החברה שאינם מעורבים עד צוואר בפעילות פוליטית, ולכן ניתן לצפות מהם ליותר אובייקטיביות ביחס למושא מחקרם. לאחר הבהרה זו אבקש לקרוא שוב את שאלתי, ולענות עליה מחדש. דוד שי 06:18, 3 נוב' 2004 (UTC)
בנוסף יש לזכור, כי רבים מאד (אם לא כלל) החוקרים במדעי החברה עוסקים בסוגיות הנוגעות לחייהם הפרטיים במידת קירבה כזאת או אחרת. על כן אני חושב שיש רלוונטיות לתשובתי הקודמת. SHIMONSHA
- שמעון, לא יכולתי לנסח זאת טוב יותר.
- ובכל זאת הערה קצרה לדוד: שנהב הוא סוציולוג בעל שם עולמי ומחויב למתודות הנהוגות בתחום. לא נראה לי שעצם אי הסכמה עם התיאוריות שלו הם מקור לקעקע את אמינותו כחוקר, מה עוד ששמתי הערה על פעילותו הפוליטית. שנית, שנהב אינו אנתרופולוג, וגם אם היה הזרם המרכזי באנתרופולוגיה רואה אנתרופולוגים החוקרים את תרבותם באופן חיובי. לטענתם, ממילא אין אובייקטיביות וחוקר מאותה תרבות מכיר טוב יותר את הניואנסים של התרבות הנחקרת. האם אמריקני לבן בהכרח יבין טוב יותר אפריקני אמריקני בבואו לחקור תרבות של אפריקנים אמריקאים? דורית 11:42, 3 נוב' 2004 (UTC)
- אין לי היכרות עם התיאוריות שלו, וממילא אין לי עניין או יכולת לקעקע את אמינותו כחוקר. התמיהה שלי היא רק על בסיס כפל תפקידיו המופיע בויקיפדיה. כאשר האסטרופיסיקאי אליה ליבוביץ כותב מאמר ב"הארץ" על "השטחים הכבושים", ברור לי שהוא כותב זאת כבעל דעה פוליטית, ולא מכוח סמכותו כאסטרופיסיקאי. קצת פחות קל לי לעשות את ההבחנה כאשר יהודה שנהב כותב ב"הארץ" על מזרחים. האם הכותב הוא הפוליטיקאי יהודה שנהב, או הסוציולוג יהודה שנהב, ואולי זה הפוליטיקאי שנהב שמתחפש בנוצותיו של החוקר שנהב. זו בעיה ממשית וצריך לתת לה תשובה ממשית, כזו שטרם זכיתי לקבל. עם מחקריו שמתפרסמים בכתבי עת מדעיים ועוברים הערכת עמיתים לא צריכה להיות בעיה, הרי הסברת לי שהוא "סוציולוג בעל שם עולמי ומחויב למתודות הנהוגות בתחום", ובכל זאת מעניין באיזו מידה הם מושפעים מדעותיו הפוליטיות. האם, למשל, יש בהם תוצאות הפוגעות בעמדותיו הפוליטיות (תוצאה שעלולה לקרות לחוקר, אך פוליטיקאי יסתיר אותה)? ושוב אשאל: איך ידע הקורא של הספר היהודים-הערבים: לאומיות, דת ואתניות האם לפניו מחקר מדעי או מנשר פוליטי, או תערובת של השניים? דוד שי 12:00, 3 נוב' 2004 (UTC)
ועל כך הוא ודאי היה עונה "הכל פוליטי", כי כאמור אובייקטיביות אינה קיימת. אך לשם הסרת הספק, מנשרים פוליטים כפי שאתה מכנה אותם כותבים בעמודי הדעות, ספרים כמו הנ"ל עוברים הערכת עמיתים. בברכה, דורית 12:08, 3 נוב' 2004 (UTC)
לא הייתי מציע להכתים את כל מדעי החברה, שענפים רבים שלהם הם מדע לכל דבר, בהכתרת השטויות של שנהב כאילו הן מדע. אני די עייף וחסר זמן וכנראה לא אכנס לעובי הקורה בסוגיה הזו והקרובות לה, אבל לא אפטור את עצמי מהחובה להגן על מדעי החברה, ולו במס שפתיים. נדמה לי שיש תחומים (חקר הארגונים אולי ?) שבהם שנהב נחשב לחוקר רציני שן שש זעם 20:16, 3 נוב' 2004 (UTC)
-
-
-
- אני ארצה לדעת מה שטויות בספרו היהודים-הערבים: לאומיות, דת ואתניות. עבור איתי פרק פרק ותאמר לי מה בדיוק אתה מוצא כשטויות. באותה הזדמנות המצא לי רפרנסים של חוקרים אחרים, התומכים בגישתך (תהא אשר תהא). Mort 18:59, 14 אוקטובר 2005 (UTC)
-
-
- מורט, אין צורך לפתוח שוב את הנושא לדיון, שנמרח על גבי מספר ערכים שונים והתקיים לפני שנה בהקשר למזרחים וכו'. כבודו של שנהב בהחלט במקומו מונח, והערך עונה על כל הטענות שבדף השיחה. אני מזמינה אותך להרחיב את הערך באשר לספרו היהודים-הערבים: לאומיות, דת ואתניות, שעדיין זקוק לתוספות. בברכה, דורית 20:29, 14 אוקטובר 2005 (UTC)
מגוחך, אם לא יותר מזה, שהגותו של יהודה שנהב זוכה לפירוט כה רב לעומת הגותם של דמויות חשובות ממנו בהרבה, שתרומתן לסוציולוגיה הביקורתית מבטלת בשישים את החשיבה הממוחזרת, המיושמת על ישראל, של שנהב. --משתמש:88.152.134.82 17:25, 28 מרץ 2006
- בהחלט לא מגוחך, כל היופי של הויקיפדיה היא שכל אחד ואחת מאיתנו כותבים ומוסיפים מהידע שלהם. את/ה מוזמן להוסיף כמובן מהידע הסוציולוגי שלך לגבי סוציולוגים אחרים. לגבי טענותיך כלפיו וכלפי התאוריה שלו, תרשה/י לי לא להסכים. דורית 16:38, 28 מרץ 2006 (UTC)
קראתי את הדיון, המרתק - יש לציין, ואני מייחל ליום שבו הסיינטיפיציסטים אליבא דה קרל פופר ינחלו הפסדים במערכה שלהם לשכתוב ההיסטוריה, ובראשותם כל ה"פוסט"מות למיניהם. יחזקאל
[עריכה] google
google give the year of birth of shenhav 1952.can i add it to the article?
- כמובן שניתן, אבל כדאי לתת הפניה יותר מדויקת מאשר 'גוגל'. נדב 16:33, 17 מאי 2006 (IDT)
[עריכה] תאריך לידה
האם ניתן להוסיף את תאריך הלידה לערך? מלמד כץ 05:17, 3 באפריל 2007 (IDT)
- בנוסף, כדאי לפרט קצת על חייו. אין מידע על ילדותו. מלמד כץ 05:18, 3 באפריל 2007 (IDT)