יואל הופמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

יואל הופמן, (נולד ב-1937 בהונגריה) הוא סופר ומשורר עברי וכמו כן חוקר ומתרגם של תרבות ושירה יפנית.

יואל הופמן פרסם את סיפורו הראשון ב-1986 בכתב העת אגרא 2 וזכה להתעניינות רבה. וב-1989 הוציא ספר פרוזה ראשון, ספר יוסף השונה מעט מהסגנון שעימו מזוהה הופמן כיום. הספר כולל ארבע נובלות, שאחת מהם, קצכן (פירוש השם בגרמנית: חתלתול), עובדה לדרמה טלוויזיונית.

הופמן נחשב לאדם מרתק ויוצא דופן. הוא מסרב בעקביות ללוות את הוצאת ספריו במסע יחסי ציבור, ונחשב כמי שמעולם לא התראיין.

[עריכה] סגנון כתיבתו

הפרוזה של יואל הופמן (כפי שהתייצבה מאז ספרו השני, "ברנהרט") מתאפיינת בעלילה חמקמקה הקרובה אולי לשירה. על אף יחסו המיוחד של הופמן לתרבות מזרח אסיה, אי אפשר לקשר בצורה ישירה בין כתיבתו הרוויה להייקו המינימליסטי: תכני כתיבתו מושפעים מילדותו בעיר ישראלית מאובקת. היחס של הופמן למילה הוא פעמים רבות כמקור לשעשוע: מילים מקבלות אצלו הגדרות שונות מהצפוי וזהות נעה, כמעין חיות בחוברת צביעה.

ויזואלית (כנגזרת לסגנון כתיבתו) בוחר הופמן להשתמש בכלים מיוחדים כדוגמת: שורות קצרות, רווחים גדולים, ניקוד, פרקים זעירים ממוספרים והערות שוליים קטנטנות. בנוסף, רוב ספריו מודפסים רק בצידו האחד של הדף וכוללים לעתים ציורים או תצלומים מלווים.

סגנון הכתיבה יוצא הדופן של הופמן והעלילות שאינן ניתנות לאחיזה מקשים על ספריו להגיע לקהל קוראים רחב. עם זאת, כתיבתו נהנית מהערכת הביקורת הישראלית והעולמית והוא נחשב לאחד הקולות היחודיים והעצמאיים בשפה העברית. ספריו תורגמו לאנגלית, איטלקית, גרמנית וצרפתית.

[עריכה] הופמן ויפן

את תאריו האקדמיים קיבל הופמן באוניברסיטת קיוטו ותל אביב. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בניתוח ההבדלים שבתפישת ה"אני" במערב ובמזרח, ונושאת את השם The idea of the ’real’ - East and West: a comparison of central concepts in Theravada Buddhism and the philosophy of David Hume. לאחר מכן היה מרצה רב-תחומי באוניברסיטת חיפה.

הופמן, לצד פרופסור יעקב רז נחשב למתרגם הטוב ביותר של שירת הייקו לעברית. ושני קבצים של שירי הייקו בתרגומו עוררו עניין רב. בביתו שבמעלות מנהל הופמן אורח חיים המושפע מהזן בודהיזם.

[עריכה] ספרים

יואל הופמן כתב ספרים גם ביפנית ובאנגלית. להלן רשימת ספריו בעברית:

[עריכה] פרוזה

ספר יוסף, כתר, ירושלים, (1989)
ברנהרט, כתר, ירושלים, (1989)
כריסטוס של דגים, כתר, ירושלים, (1991)
גוטפרשה, כתר, ירושלים, (1993)
מה שלומך דולורס, ירושלים, כתר, (1995)
הלב הוא קטמנדו, ירושלים, כתר, (2000)
השונרא והשמטרלינג, רישומים יואל הופמן, ירושלים, כתר, (2001)
אפרים, כתר, ירושלים, (2003)
Curriculum Vitae, איורים: יואל הופמן, כתר, ירושלים, (2007).

[עריכה] תרגומים ואנתולוגיות

לאן נעלמו הקולות?, סיפורי זן ושירי הייקו, תרגום מסינית ויפנית, מבוא ופרושים מאת יואל הופמן, אסופת פסוקי זן ושירי הייקו, מסדה, גבעתיים, 1980.
קולות האדמה, קטעים נבחרים מכתביו של החכם צ’ואנג-טסה, תרגם מסינית עם הערות ופירושים יואל הופמן, מסדה, גבעתיים, 1977.
אומרי שיר על סף המוות, מבחר שירים יפניים ומסת מבוא, ליקט יואל הופמן, אסופת שיריהם האחרונים של משוררים ונזירים יפנים על ערש דווי, מסדה, גבעתיים, (1985).

[עריכה] ספרי ילדים

בפברואר כדאי לקנות פילים, צייר כרמי גל, מסדה, גבעתיים, (1988)

[עריכה] לקריאה נוספת

פואטיקת הפרספקטיבות של יואל הופמן, מאת חנה הרציג, נדפס בסימן קריאה, 22, 1991.
"לתרגל את החיים מחדש", קריאה ביצירתו של יואל הופמן, מאת לילי רתוק, נדפס בראה, גליון מיוחד, 1999.
לחזור לשדה הכרוב - מן הכתיבה אל ההשראה וההתפעלות, עיון אחר ביצירתו של יואל הופמן, מאת שי צור, נדפס בעלי-שיח, 42, 1999.
מהי המולדת שבה מדברים הופמנ’ית? סוגה וקהיליית מוצא בלקסיקון-אפוס של יואל הופמן, מאת רחל אלבק-גדרון, נדפס בצפון, ז', 2004.
יואל הופמן - "קצכן", פילוסופיה ישראלית חדשה, מאת אורציון ברתנא, נדפס באפיריון, 30, 1993.
גלות במולדת : "קצכן" ו"אפרים" ליואל הופמן, מאת מירי קובובי-מנור, נדפס בעל בריאה ועל יצירה במחשבה היהודית, 2005.
הספר כנהר : עיון ב"ברנהרט" ליואל הופמן, מאת נילי גולד ורחל שרף, נדפס בעלי-שיח, 36, 1995.