יוהנס פפרקורן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוהנס פפרקורן (1469 - בסביבות 1523) מומר שפעל כנגד היהודים.
חי בתחילה בבוטשוביץ, מורביה, והיה קצב. נתפס בגניבה, נדון למוות, ואז התנצרו הוא ואשתו. מאז חבר אל הדומיניקנים, והיה יד ימינם בכל ענייני רדיפת היהודים.
ב-1509 הצליח להוציא מהקיסר מקסימיליאן הראשון צו המאשר לו לבדוק את תכנם של ספרי היהודים - בעיקר התלמוד - ולשרפם אם יימצא בהם רע. פפרקורן החל בהחרמת ספרי קהילת פרנקפורט דמיין, אך בהתערבות הקורפירסט והארכיבישוף אוריאל ממיינץ (Uriel von Gemmingen), הקאנצלר של מקסימיליאן הראשון, ולאחר שתדלנות מצד יוסף בן גרשון מרוסהיים, ביקש הקיסר חוות דעת של מלומדים נוספים, ויוהנס רויכלין לימד אז זכות עליהם, ובשתדלנות נוספת ביטל הקיסר את הפקודה.
מאוחר יותר הוציא פפרקורן חוברות הסתה כנגד היהודים, למשל חוברת בשם "ראי הלהבה" (Der Brandspiegel), והפיצן. אך הקיסר הוציא פקודה האוסרת את הפצת ספריו 1518. מאוחר יותר 1521 ננזף בפומבי בידי הקיסר קרל החמישי באספת הממלכה בורמייזא.
