יוחנן אהרוני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוחנן אהרוני (תרע"ט, פרנקפורט על האודר, - נפטר 1976) היה מן הארכיאולוגים הבולטים בישראל, במיוחד בתחום הארכיאולוגיה המקראית והגיאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל.
[עריכה] קורות חייו
אהרוני נולד בגרמניה, עלה לארץ בשנת 1933, היה תלמיד בית הספר הריאלי בחיפה, ובית הספר החקלאי מקווה ישראל. לאחר סיום לימודיו הצטרף לקיבוץ אלונים.
למד באוניברסיטה העברית בירושלים והיה מתלמידיו של הארכיאולוג בנימין מזר. אהרוני הצטרף לצוות המרצים של האוניברסיטה העברית בשנת 1954, ובשנת 1966 נתמנה פרופסור חבר במכון לארכיאולוגיה. בשנת 1968 עבר לאוניברסיטת תל אביב, בה שימש ראש המכון לארכיאולוגיה וראש החוג ללימודי המזרח התיכון הקדום עד למותו.
אהרוני החל את דרכו הארכיאולוגית בביצוע סקרים ארכיאולוגיים בגליל העליון, באזור הנגב, במדבר יהודה, ובבקעת באר שבע, עם דגש על תקופת בית ראשון. הוא קבע ומיפה את ממצאי ההתנחלות של תקופת הברזל I ברחבי הארץ: בורות התנחלות, קנקני שפת הצווארון, ועוד. בנוסף ניהל חפירות ברמת רחל, תל-ערד, תל באר שבע, תל חצור, תל לכיש, ועוד. כמו כן השתתף בחפירת מערות בר כוכבא, וחקר דרכים עתיקות בנגב.
[עריכה] אהרוני כארכיאולוג
מבחינת דרכו הארכיאולוגית ניתן לראות את אהרוני כחלק מזרם הארכיאולוגיה המקראית. התייחסותו אל הממצא הארכיאולוגי נבעה לרוב מתוך נקודת הייחוס המקראי, מתוך כוונה למצוא סימוכין בשטח לכתוב במקרא, ולהיפך - למצוא בכתובים הוכחות לממצא זה או אחר בשטח. ואולם, הסקרים שאותם הוביל הביאו אותו לתמוך בגירסת "ההתנחלות השקטה", גישה שלא נתמכה על ידי הממסד הארכיאולוגי באותה תקופה. יריבו הגדול יגאל ידין, איש "התילים הגדולים" (תל חצור, תל מגידו, תל גזר, ועוד) דגל בגירסת "הכיבוש המהיר" של שבטי ישראל, יחד עם רוב חוקרי הארכיאולוגיה המקראית. הוויכוח הפך עד מהרה לוויכוח בין-אקדמי, כשאוניברסטית תל אביב מאמצת את גישת אהרוני, והאוניברסיטה העברית תומכת בגישה המסורתית. כיום, בעקבות סקרים רבים שנערכו בכל רחבי הארץ, וכן בעקבות חפירות נוספות בתילים הגדולים, ספורים הם הארכיאולוגים המאמינים בגירסת "הכיבוש המהיר".
[עריכה] מפרסומיו
פרסם עשרות מאמרים חשובים. בין ספריו:
- התנחלות שבטי ישראל בגליל העליון, הוצאת מאגנס, 1957.
- א"י בתקופה הכנענית המאוחרת ובתקופת ההתנחלות הישראלית הוצאת מטכ"ל/ קצין חינוך ראשי, תשי"ט-1959.
- בעקבות מלכים ומורדים, יוחנן אהרוני יחד עם ראובן (בנו) רוטנברג, מסדה, 1960.
- ארץ ישראל בתקופת המקרא - גיאוגרפיה היסטורית, מוסד ביאליק, 1962.
- דרכים עתיקות בנגב, הוצאת מטכ"ל/ קצין חינוך ראשי, תשכ"ב-1961.
- זאת ארצי- פרקים בידיעת הארץ, מערכות, תשכ"ד (1964).
- ארכיאולוגיה של ארץ ישראל, שקמונה, 1978.
- דרכים ואתרים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"א.
- כתובות ערד, מוסד ביאליק, תשל"ו.
- אטלס כרטא לתקופת המקרא, כרטא, 1974.