יוסף קרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

רבי יוסף קָרָא, מחכמיה הבולטים של צפון צרפת בסוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-12. פרשן מקרא מקורי, פרשן פיוטים, ועסק גם לא מעט בפולמוס היהודי-נוצרי. נחשב לתלמיד חבר של רש"י. התואר 'קרא' ניתן לו ככל הנראה על שם עיסוקו העיקרי, בתחום המקרא, שאותו גם הורה לאחרים.

שנות חייו המדויקות אינן ידועות, אך נראה שנולד סביב 1050-1055, ונפטר בסביבות 1120-1130. כן לא ידוע מהו מקום מגוריו המדויק, אך ברור כי שהה שנים רבות בישיבות גרמניה (בפרט בישיבת ורמיזא), וכן שהה זמן ממושך בבית מדרשו של רש"י בטרואה, צרפת.

כך כותב עליו פרופ' אברהם גרוסמן (חכמי צרפת הראשונים, עמ' 261):

"יצירתו של ר"י קרא מתאפיינת במקוריות ובחדשנות, והיא כתובה בביטחון עצמי רב... ר"י קרא הוא, כאמור, אחד מראשי המדברים באסכולה של פרשנות המקרא על דרך הפשט, שהתפתחה בצרפת הצפונית במחצית השנייה של המאה הי"א, והוא ממייסדיה וממעצבי דרכה. אמנם, בספרות המחקר נזכר רשב"ם כדמות המרכזית בעיצובה של אסכולה זו... ואולם אין לשכוח, כי פעולתו של ר"י קרא קדמה ברובה לזו של רשב"ם".

ר"י קרא קיבל מסורות רבות מדודו, ר' מנחם בר' חלבו מפרובנס, וכן הושפע מרש"י, אך יצירתו העצמית בתחום פרשנות המקרא היא רבה ביותר. מקום מרכזי תופס אצלו עניין הפולמוס היהודי-נוצרי, אשר השפיע על רבים מפירושיו, בפרט על פרשות שלהן היה פירוש כריסטולוגי מובהק, אך גם בגישות פרשניות כלליות, כגון לימוד הזכות על האבות, רציונליזציה של נסים, ועוד. בכך קדם ר"י קרא לר' יוסף בכור שור, אשר הושפע ממנו לא מעט.