יחסי ישראל-תורכיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
 |
 |
|
|
██ ישראל |
██ תורכיה |
יחסי ישראל-תורכיה. תורכיה היא המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה במדינת ישראל. ישראל היא ספקית נשק מרכזית לתורכיה. ממשלותיהן של שתי המדינות, מייחסות חשיבות רבה לשיתוף הפעולה הצבאי, האסטרטגי והדיפלומטי ביניהן. שתי המדינות עוקבות בדריכות אחר אי היציבות האזורית במזרח התיכון.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
שורשי ההיסטוריה של יחסי תורכיה והיהודים מסתעפים עד לתקופת האימפריה העות'מנית, כאשר ראש הממשלה היהודי של בריטניה, בנימין ז'יזראלי גילה תמיכה באימפריה העות'מנית. תורכיה שימשה כמפלט לפליטים יהודים שברחו מרדיפות הנאצים בשנות ה-30' וה-40'. כמו כן, אישים יהודים רבים נולדו בתורכיה.
[עריכה] יחסים כלכליים
חילות הים של ישראל ותורכיה ביצעו תרגילים ימיים משותפים. כמו כן, קיימת תוכנית להקמת צינור שיספק מים, חשמל, גז ונפט מתורכיה לישראל. בשנת 2000 חתמו ישראל ותורכיה על הסכם סחר חופשי.
[עריכה] יחסיים צבאיים
ישראל ותורכיה משתתפים ביחד בתמרונים ימיים באזור. בנוסף, התעשיות הבטחוניות הישראליות זכו במכרז לשדרוג הטנקים התורכיים.
[עריכה] שיתוף-פעולה אסטרטגי
על פי דיווחים, למוסד הישראלי היה תפקיד חשוב בלכידתו של המנהיג הכורדי עבדאללה אוצ'לן בשנת 1996. חרף הצינון ביחסי המדינות מאז עלייתה לשלטון של "מפלגת הצדק והפיתוח" בתורכיה, בשנת 2006 הגדיר משרד החוץ את היחסים עם תורכיה כ"מושלמים". ביקורו של מנהיג החמאס חאלד משעל בתורכיה, בפברואר 2006, הרע את המצב. גורמים דיפלומטיים בישראל השוו את הביקור לביקור רשמי של אוצ'לן (מנהיג המחתרת הכורדית האסור) בישראל. בתורכיה דחו את ההשוואה והגדירו אותה כ"בלתי אחראית ושגויה". לאחר ביקורו של משעל ברוסיה, חל צינון משמעותי ביחסי ישראל-תורכיה. היו מי שטענו שמדובר בתכסיס יחסי-ציבור של תורכיה כדי להביע תמיכה איסלאמית ולהפיס את דעתן של מדינות ערב בדבר אי התערבותה של תורכיה בסוגיות כגון הסכסוך הישראלי-פלסטיני והמשבר בלבנון.
טענה ישראלית נוספת, הייתה שתורכיה מבקשת להוות את חלק הארי בכח הרב-לאומי בלבנון, משום שאין היא בוטחת במדינות מוסלמיות אחרות, דוגמת בנגלדש ומלזיה.
