יקותיאל גורדון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יקותיאל בן יהודה ליב גורדון, תלמידו ואיש סודו של רמח"ל.
יקותיאל בא לאיטליה כדי ללמוד רפואה באוניברסיטת פדובה. שם פגש את רמח"ל, ולמד ממנו תורה וקבלה. ר' יקותיאל אף שקל לעזוב את לימודי הרפואה כדי להקדיש עצמו ללימוד תורה כרבו. רבו מנע ממנו דבר זה ואמר לו שהמגיד אמר לו שימשיך ללמוד רפואה במקביל: "אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך". למעשה היה הרופא השני מהחבורה יחד עם ר' משה דוד ואלי.
יקותיאל גורדון היה הגורם הראשון לפרסום סיפור המגיד של רמח"ל, בכך ששלח מכתב לרבו בוילנא וכך בעצם התחיל הפולמוס הגדול על רבו. הוא הצר על כך מאוד, והמגיד ביקש להרגיעו שמן השמים היה הדבר.
יקותיאל היה אחד מהמעתיקים של כתבי רמח"ל והיה חותם ליד "קיויתיאל" (המצפה והמקוה לאלהים). לאחר פטירת רמח"ל בשנת 1746 והתפוררות החבורה, שב יקותיאל לפולין והקים חבורה חדשה, הם התבדלו מהחברה ולבשו בגדים מיוחדים להם. הוא היה אחד מן הצינורות להעברת קבלת הרמח"ל לפולין ולליטא, ויש משערים שממנו קיבל ברוך שיק משקלוב את רעיונות תורת הקבלה.
ר' יקותיאל היה הגורם לטיהור שמו של הרמח"ל, על ידי שהובאו ספרי רמח"ל לגר"א מוילנא, וקבלת הסכמתו למחברם.
ר' יקותיאל כתב מספר ספרים, רק מעט יצאו לאור. שאר כתבי היד נמצאים באוניברסיטה העברית. מכתביו:
- ויכוח מר ינוקא ומר קשישא - עריכה של מאמר הוויכוח של רבו.
- ספר חידות מגלה
- ספר משלוח מנות - בנושא מגילת פורים. עם פיוטים.
- פירוש המצוות - כשמו.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- יקותיאל בן ליב גורדון במהדורת 1901 - 1906 של Jewish Encyclopedia (אנגלית)
