ישו כוכב עליון (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

ישו כוכב עליון

ישו כוכב עליון (באנגלית Jesus Christ superstar) הוא סרט מוזיקלי משנת 1973 שהתבסס על אופרת הרוק ישו כוכב עליון, פרי עטם של אנדרו לויד וובר וטים רייס שחוברה שנים ספורות קודם לכן וזכתה להצלחה בימתית גדולה בברודוויי ולאחר מכן בלונדון. אופרת הרוק הופקה לראשונה בשנת 1970 בהקלטת אולפן והופצה כאלבום מוזיקה כפול ולאחר מכן הועלתה כמחזמר בשנת 1971.

העלילה מבוססת על סיפור השבוע האחרון בחיי ישו לפי המסופר ב"ספרי הבשורה" (האוונגליונים), הכלולים בברית החדשה, בתוספת פרשנות מקורית ו"השלמות" פרי דמיונם של המחברים. העלילה משלבת מוטיבים קומיים ואספקטים מודרניסטיים. הסרט זכה להצלחה קופתית לא רק בזכות פס הקול המקורי שלו, אלא גם הודות לרוח "ילדי הפרחים" המנשבת בו, האלמנטים הקומיים-פארודיים, וכמובן השחקנים המשתתפים בו. חלקם זכו לתהילה עוד קודם לכן כשחקנים הראשיים הן בהפקה הבימתית והן באלבום האולפן מ-1970.

בסרט מוטיבים אנכרוניסטיים מכוונים. כך למשל נעשה שימוש בכלי נשק מודרניים כטנקים ומסוקי קרב לצד חניתות ומגינים, מטוסים לצד אתר ארכיאולגי מימי הורדוס, וכמובן פרטי לבוש, מיקרופונים, ואף ראיונות עיתונאיים: "אמור לי בבקשה, המשיח, מהי תחושתך הלילה?" שואלת עיתונאית את ישו לאחר שנתפס על ידי הרומאים. עם זאת, בפרספקטיבה של למעלה משלושים שנה לאחר הפקתו, הסרט נתפס היום כמיושן (שלא לומר מגוחך) עקב השימוש בסלנג שהתיישן מאוד ויצא משימוש. כך למשל ביטוי הסלנג what's the buzz שהיה נפוץ בקרב יליד הפרחים נעלם לגמרי מאנגלית מדוברת בת ימינו. המושג "אופרת רוק" נתפס אף הוא כנמלץ ונבוב (הוא הומצא כדי לבדל מחזות זמר שהופקו בשנות ה-70 של המאה ה-20 ממחזות זמר שהופקו בשנות הארבעים והחמישים של אותה מאה). קשה גם להתעלם מתיישנותה של המילה "סופרסטאר" שמזוהה עם שנות השבעים של המאה הקודמת.

הסרט צולם בישראל ב-1973 וניתן לזהות בו לא מעט אתרים מוכרים: ירושלים, מדבר יהודה ומצדה. עם זאת, הקרנתו בישראל נאסרה משום שהוא נתפס כנגוע באנטישמיות וככזה - עלול לפגוע ברגשות הציבור. דוגמה מובהקת לכך היא הסצינה שבה מתכנס האספסוף היהודי מול חצר לשכתו של הנציב הרומי פונטיוס פילטוס ותובע בתקיפות: "צלוב אותו!". הם אף מאיימים על פילטוס שאם לא יעשה כן, הם ידווחו לרומא כי הוא אינו נאמן לקיסר ולכן יודח. במלים אחרות, פילטוס מוצג כמי שנכפה עליו לצלוב את ישו בגלל שנאה עיוורת של אספסוף יהודי, ולא משום שישו נתפס כמורד במלכות. (כאן המקום להעיר כי הסצינה הקשה הזו אכן מופיעה בבשורה על-פי מתי כ"ז וביוחנן י"ט, אך יש מחלוקת רבת שנים בין החוקרים בנוגע למידת האמינות ההיסטורית של אותם דיווחים). אם לא די בכך, שתי דמויות שנויות במחלוקת אינו מגולמות על ידי שחקנים לבנים: מרים המגדלית המוצגת כזונה מגולמת על ידי איבון אלימן (Yvonne Elliman ) שהיא ילידת הוואי במקור, ויהודה איש קריות הבוגד מגולם על ידי שחקן שחור. ישו לעומת זאת הוא בעל תווי פנים צפון אירופיים - עורו לבן ושיערו בהיר. ליהוק כזה עלול היה להתפס כסטיגמטי וגזעני, אעפ"י שניתן כמובן לפרש אותו דווקא כהתרסה מתחכמת משום שבאותה עת נהוג היה ללהק רק שחקנים לבנים לסרטים ומחזות.