מטוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מָטוֹס הוא כלי טיס ממונע הכבד מהאוויר. המטוס שוהה באוויר בזכות כוח העילוי הפועל על כנפיו. מטוסים נעים ממקום למקום במהירות רבה, ללא צורך בדרכים ותוך תלות מועטה במזג האוויר, ולכן מהווים אמצעי תחבורה נפוץ מאוד. תכונות אלו הופכות את המטוסים לשימושיים גם למטרות צבאיות ומדעיות.
המטוס הראשון שטס בהצלחה בכוח מנועו נבנה על ידי האחים רייט. מקובל כי טיסתם שנערכה ב-17 בדצמבר 1903 הייתה הטיסה הממונעת הראשונה בכלי טייס כבד מן האוויר. מאז התפתחו רבות הטכנולוגיה והידע בנושאי התעופה והאווירודינמיקה אך עקרון הפעולה של המטוסים נשאר דומה.
תוכן עניינים |
[עריכה] שימושים
מטוסים משמשים את האוכלוסייה האזרחית לתחבורה, ולהעברת מטען ממקום למקום, במיוחד כאשר מדובר בחציית תוואי שטח בעייתי או מרחק גדול. בנוסף לכך משמשים מטוסים לצילום מן האוויר, לחיזוי מזג אוויר, לכיבוי אש (בעיקר ביערות), לחקלאות (בעיקר ריסוס כנגד מזיקים) ואף כתחביב עבור אנשים מסוימים.
במסגרת הצבאית משמשים המטוסים לתקיפה, יירוט מטוסי אויב, תובלת מטענים וכוחות, איסוף מודיעין ואף לוחמה אלקטרונית.
[עריכה] מבנה המטוס
באופן כללי ניתן לחלק את המטוס למספר מערכות -
- גוף המטוס - המכיל את אנשי הצוות, המטען, הדלק, הנוסעים והמערכת האוויונית של המטוס.
- כנפיים - המספקות את עיקר העילוי. כיום הדלק נמצא בגחון. לעתים המנועים נישאים עליהם ובמטוסי קרב נישא עליהן גם רוב החימוש.
- מערכת היגוי - כוללת לרוב הגה גובה (שולט על התנועה במישור העילרוד), הגה כיוון (סבסוב) ומאזנות (גלגול).
- מנוע - המספק את הכח להנעת המטוס ולעתים גם ליצירת עילוי. במטוסים קלים נפוץ השימוש במנועי בוכנה, מטוסים כבדים יותר או מטוסים צבאיים משתמשים לרוב במנועי סילון.
- כני נסע - אלו הן המערכות הנושאות את המטוס בעודו על הקרקע, מכילות את הגלגלים ומשמשות לבלימת זעזועים בנחיתה.
[עריכה] עקרונות הטיסה
על המטוס פועלים ארבעה כוחות:
- גרר - חיכוך המטוס עם האוויר, מנוגד לכיוון תנועת המטוס.
- דחף - המיוצר על ידי מנוע המטוס ודוחף אותו קדימה.
- כח המשיכה - משקל המטוס הנמשך לכיוון מרכז כדור הארץ.
- עילוי - הנוצר על ידי המבנה האווירודינמי של המטוס וכנפיו.
[עריכה] ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: מטוס |
