שיחה:ישראל מאיר הכהן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שני דברים לגבי ספריו א. המשנה ברורה מקובלת על רוב שומרי ההלכה - לפי מיטב הבנתי מדובר רק על האשכנזים בארץ, בזמן שהספרדים מעדיפים פוסקים ספרים, כגון ספרי הבן איש חי או הרב עובדיה יוסף, והאשכנזים בחו"ל (או לפחות בארה"ב) מעדיפים את ערוך השלחן ב. פירושו לתורה - לפי מיטב הבנתי, פירוש ה"חפץ חיים" לתורה אינו ספר שנכתב על ידו, אלא ליקוט שנערך משאר ספריו.דניאל צבי 05:40, 8 פברואר 2006 (UTC)
[עריכה] ה"משנה ברורה" היא משהו קצת יותר רציני...
ה"חפץ חיים" הוא ספר חשוב מבחינה הלכתית, שהעלה את המודעות לנושא לשון הרע והרכילות, אבל עם כל הכבוד לו הוא המשני שבין ספריו. המפעל העיקרי שלו הוא ה"משנה ברורה", פירוש מקיף על חלק "אורח חיים" מתוך ה"שולחן ערוך" של ר' יוסף קארו. ה"משנה ברורה" הביא את מנהגי האשכנזים בכל הנוגע להלכות שבחלק זה, וכמעט כל האשכנזים נוהגים על-פיו. יש לציין שה"משנה ברורה" נוקט בדרך מחמירה ברבים מפסקיו.
[עריכה] הערה על הצורך בהרחבת הערך
הערך רחוק מלהיות מספק.
זוהי הצגה חיוורת של דמות שהשפעתה על היהדות הדתית האשכנזית היא אדירה. אבל לא רק מבחינת ההשפעה, אלא גם מבחינת טיפוס-האופי: מדובר באדם שהיה חרד לקיום המצוות של יהודים במצבים שונים ולכן חיבר חיבורי ליהודים שהיגרו למקומות רחוקים מהמרכזים היהודיים, לחיילים וכן הלאה. ספריו נותנים ביטוי משמעותי למוסיקה של היהדות החרדית ולא רק לתוכן: מסירות עמוקה לקיום מצוות, חתירה מתמדת להעמקת המחויבות ויראת השמיים וכן הלאה - לטוב ולמוטב.
מן הראוי שיימצא מישהו שיכתוב את הערך בהרחבה הראויה.
הערה נוספת, צדדית: הספר 'משנה ברורה' שהוא בוודאי החשוב שבספריו, מבטא מגמה בתולדות הפסיקה של מעבר מסמכותם של פוסקים-בפועל לסמכותם של מחברים שמכירים את ההלכה מזווית תיאורטית יותר. מגמה זו מולידה מגמות של החמרה, ובשנים האחרונות יש יותר מודעות לתהליכים אלה הן במחקר והן בעולם הרבני. גם זה משמעותי להבנת מקומו של החפץ חיים. (העיר: יואב שורק, 26-9-06)
