כולם היו בניי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המחזה כולם היו בניי ("All My Sons") נכתב על ידי המחזאי האמריקאי ארתור מילר (1915-2005). המחזה נכתב בשלוש מערכות והועלה לראשונה בינואר 1947 בניו יורק. כמו כן הוא הוסרט פעמיים.
 |
פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
המחזה מתרחש באוגוסט 1947 במערב ארצות הברית. במרכזו הגיבור ג'ו קלר, איש עסקים אמריקאי מצליח, אשר אהבתו למשפחתו היא הדבר החשוב ביותר עבורו. על כן, ג'ו הקריב הכול (ובכלל זה את כבודו) כדי לאפשר למשפחה חיי רווחה ושגשוג. הגיבור הוא בן 61, ובנו האחד, לארי, נעדר במלחמה (מלחמת העולם השנייה), לכן הוא משתוקק לראות את בנו האחר, כריס, מתחתן. אשתו של ג'ו, קייט, מאמינה עם זאת שבנה לארי עדיין בין החיים (אם כי נראה כי היא היחידה המאמינה בכך). אמונה זו היא המונעת ממנה להסתיר את פשעו של בעלה, אשר ייצר חלקי מנועי מטוסים פגומים ומכר אותם בידיעה על מנת למנוע את קריסת עסקיו, ואחר טפל את האשמה על שותפו. כריס מעוניין בנישואין עם אן, ארוסתו של אחיו הנעדר ובתו של השותף. שובו הביתה מהמלחמה, שבה נהרגו רבים מעמיתיו, יוצר עימות בינו ובין אביו, שבסופו מקבל האב על עצמו את אשמתו ומתאבד.
מילר שאב את הרעיון המרכזי במחזה, פשעו של האב ג'ו, ממקרה אמיתי: יצרן ייצר וייצא בכוונה תחילה חלקי טנקים פגומים. אלה כשלו טכנית בשדה הקרב, וגרמו למותם של חיילים רבים. הפשע נתגלה והיצרן נשפט והורשע.
המחזה מתמודד עם שאלת מוסריותו של אדם (ג'ו), אשר מחליף את אחריותו כלפי החברה כולה באחריות למשפחתו.
מילר בחר ליצור במחזה השוואה בין משפחת קלר לבין המשפחה של ישו: ג'ו קלר, אבי המשפחה, מקביל ליוסף (ג'וסף), אביו של ישו; קייט קלר, אם המשפחה, לא נקראת בשם זה במחזה (הכתוב) אלא היא נקראת Mother, בדומה למרים, וכריס מזכיר את כרייסט- ישו הצלוב. כמו-כן, המשפחה מכונה במהלך המחזה "המשפחה הקדושה" על ידי אחד השכנים.
פרט לכך, מכונה אב המשפחה קלר, לפי שם המשפחה, מילה שצלילה דומה למילה קילר - רוצח באנגלית.
