כפר הס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כפר הס הוא מושב בשרון. מועצה אזורית לב השרון (לשעבר הדר השרון, עד האיחוד עם המועצה האזורית השרון הצפוני). נמצא כ־80 מטר מעל פני הים ושטחו 3900 דונם.

המושב נוסד בשנת 1931 דרומית מזרחית למושבה תל-מונד. יחד עם המושבים חרות ועין ורד, המושבה תל מונד ושכונת הפועלים כפר זיו היה חלק מ"גוש תל מונד", אחד מגושי ההתישבות הציונית בארץ ישראל המנדטורית.

המושב קרוי על שמו של משה הס, שהיה גם הוגה השילוב בין ציונות וסוציאליזם.

תוכן עניינים 1 כלכלה 2 אופי היישוב 3 המייסדים והממשיכים 4 המושב במלחמה 5 כפר הס כיום 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] כלכלה

בעבר הושתת על חקלאות שעיקרה פרדסי הדר, ירקות עונתיים, לולי עופות לביצים, הודים לפיטום ופרחים ליצוא וכן כוורות לדבש ופרות לחלב. כיום רוב התושבים אינם עוסקים בחקלאות ומתפרנסים מחוץ לישוב, אך עדיין החקלאות מהווה מרכיב מרכזי בכלכלת המקום.

[עריכה] אופי היישוב

לשעבר הוגדר כמושב עובדים להתישבות שיתופית בע"מ והיה חלק מתנועת המושבים שבשליטת מפא"י ואחר כך מפלגת העבודה. מייסדי היישוב השתייכו רובם ככולם למפלגת אחדות העבודה ואח"כ למפא"י. בשנת 1998 הוקמה בשטחו הרחבה לא חקלאית ותושביה מהווים למעלה ממחצית מתושבי היישוב. חלקם מבני המקום וחלקם משפרי דיור מאזור המרכז.

[עריכה] המייסדים והממשיכים

מייסדי המושב עלו לארץ ברובם שמהלך שנות העשרים במסגרת העלייה השלישית וגם הרביעית. רובם עלו ממזרח אירופה, מעיירות קטנות ב"תחום המושב" שבמסגרת האימפריה הצארית לשעבר, בעיקר ממחוזות בסרביה, ווהלין וגליציה ומפולין הקונגרסאית.

מייסדי המושב התאגדו בתחילה בארגון ושמו "יזרעאל", שנועד להתישב באדמות שיקנו מהכפר זרעין שבשולי עמק יזרעאל, ליד כפר יחזקאל. רעיון הארגון עלה בשנת 1924, בפתח תקווה, בחדרם של הפועלים החקלאיים החלוצים חברי מפלגת אחדות העבודה, ניסן בורד ומרדכי תאני. לאחר מספר שבועות התקיים המעמד הרשמי, במועדון הפועלים במושבה פתח תקווה, בו השתתפו עשרת מייסדי הארגון: מרדכי תאני, אהרון בן יוסף, יהודה אבלסון, משה ברן (הדר), אברהם גוטקובסקי, ניסן בורד, דב גלונסקי, דוד דוקסין, יצחק מיטראני ויעקב בן ציוני. במקביל התארגנה בנפרד וללא תיאום קבוצה דומה של פועלים בחדרה שכללה תשעה חלוצים פועלים חקלאיים: חיים סגל, צבי בוטניק, ישראל לוין, יוסף יודלביץ, יעקב בורטניקר (בוקר), חיים גולדשטיין, יעקב זלצהנדלר, אברהפ כפרי ושלמה ולדמן. בהמשך חברו שתי הקבוצות לארגון התישבות אחד. בשנת 1929 התכנסו כולם בזכרון יעקב, עם עוד 24 מצטרפים נוספים שנוספו במשך הזמן. אלו היו הגברים, מייסדי המושב, ו"לצידם" נשיהם וילדיהם.

לאחר מלחמת העצמאות קלט היישוב מתישבים חדשים מניצולי השואה, ממזרח אירופה ומבולגריה בעיקר. בהדרגה הם השתלבו בישוב וחיזקו אותו, אך חלק מהם עזבו במוקדם או במאוחר ובני המקום מהדור השני קיבלו את משקיהם. בני המייסדים, ילדי הארץ, ילידי שלהי שנות העשרים ושנות השלושים קיבלו את האתוס של הוריהם בשלמותו ורבים מאוד מהם המשיכו את הדרך ההתישבותית החקלאית משלהי שנות הארבעים ובמהלך שנות החמישים. נכדי המייסדים וניניהם כבר פחות מחוייבים לאתוס החקלאי התישבותי אך עדיין רבים מהם מוצאים את מקומם בחקלאות במושב או כתושבים הגרים בו אך עובדים מחוצה לו.

[עריכה] המושב במלחמה

במלחמת העצמאות היה כפר הס בחזית, מול הכוחות הפלסטיניים והעירקיים בכפר א-טירה וסביבתו. מחברי המושב נפלו במלחמה, מהם בהתקפה שנכשלה על הכפר א-טירה ב-14 במאי 1948. אחרי המלחמה סבל המושב מאוד מפשיטות של מסתננים ופידאיון משטח ירדן (מהגדה המערבית) ומחבריו נרצחו על ידי המסתננים. בפברואר שנת [1965]] הותקף על ידי מחבלים מארגון פת"ח בפעולותו הראשונה נגד אזרחים, שהטמינו פצצות באסם התערובת ובאחד הבתים. לא היו נפגעים בנפש.

[עריכה] כפר הס כיום

לאחר שנים של מאבקים פנימיים על רקע פירוק ההתישבות השיתופים והערבות הכלכלית ההדדית, משברי שנות השמונים בארגוני הקניות האזוריים ועוד, היישוב התאושש להפליא. כיום הוא מהווה מקור משיכה לישראלים רבים המחפשים דיור בכפר, בשרון, במחיר סביר יותר מאשר ברעננה.וילה בחיק הטבע. זהו למעשה ישוב קהילתי פעיל ופורח, שבקרבו מתקיימת עדיין קהילה חקלאית פעילה ויוצרת.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• תמונת לוויין של כפר הס ב־Google Maps
• אתר לזכרו של אהרון אוסישקין קצין ביטחון של המושב שנירצח בפיגוע.

יישובי המועצה אזורית לב השרון
מושבים	בני דרור · גאולים · חרות · ינוב · כפר הס · כפר יעבץ · משמרת · נורדיה · ניצני עוז · עזריאל · עין ורד · עין שריד · פורת · צור משה · שער אפרים · תנובות
יישובים קהילתיים	גנות הדר · יע"ף