בסרביה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בסרביה - חבל ארץ היסטורי שהיה שייך לרומניה ומוקדם יותר לנסיכות מולדביה, הכלול כיום ברובו ברפובליקת מולדובה ומיעוטו ב- אוקראינה.
תוכן עניינים |
[עריכה] מקור השם
בסרביה נקראה על שם השליט הרומני בסאראב הראשון (Basarab I), שלחם למען עצמאות וואלכיה מידי השלטון ההונגרי. ושלט בדרום בסרביה בשטח שנקרא מאוחר יותר "בסרביה הישנה" בשטח המקביל למחוז בודז'אק שנמצא כיום בשטח אוקראינה. מקור השם בשפה הקומנית (טאטרית) ומשמעותו "האב השליט". Basar = "לשלוט", -aba = אבא (כמו בעברית).
[עריכה] גיאוגרפיה
בסרביה שוכנת בין הנהר פרוט במערב לנהר דניסטר בצפון ובמזרח והים השחור בדרום. שטחה של בסרביה כ- 45,600 קמ"ר, ברובו שטח מישורי בעל אדמה פורייה.
[עריכה] מחוזות וערים
כאשר בסרביה הייתה שייכת לממלכת רומניה, חבל ארץ זה היה מחולק ל- 10 מחוזות.
המחוזות שכיום נמצאים בשטחי אוקראינה
- מחוז צ'טאטאה אלבה (Cetatea Albă) כיום Bilgorod-Dnistrovschi שייך ל- Одеська область
- מחוז חוטין (Hotin) - כיום Чернівецька область
- מחוז איזמאיל (Ismail) - כיום Ізмаїльський район
- מחוז סטרוז'ינץ (Strojineţ) - כיום Черновицкая область
המחוזות שכיום נמצאים בשטחי רפובליקה מולדובה
- מחוז בעלץ (Bălţi) - כולל את הערים: בעלץ
- מחוז צ'אחול (Cahul) - כולל את הערים: צ'אחול, וולקנשט
- מחוז אוריװ או אורייב (Orhei) - כולל את הערים: אורחיי, רזינה
- מחוז לאפושנה (Lăpuşna) - כולל את הערים: לאפושנה, חינצ'שט, קארפינן
- מחוז סורוצ'ה (Soroca) - העיר סורוצ'ה
- מחוז בנדר (Tighina) - כולל את הערים: קאושן, בנדר.
הערים הנוספות: קישניב , יאדניץ
[עריכה] היסטוריה
ערך מורחב – מולדביה
עם סיומה של מלחמת העולם הראשונה ב-1918 הכריזה בסרביה על עצמאותה והתאחדה עם ממלכת רומניה, אך לפני מלחמת העולם השנייה ואחרי הסכם הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, ברית המועצות הגישה לרומניה אולטימטום בו תבעה ממנה לצאת מבסרביה ומחלק מבוקובינה. רומניה נאלצה לציית ולצאת והחבלים סופחו לברית המועצות. מעשה זה היה הסיבה העיקרית לברית שעשתה רומניה עם גרמניה הנאצית נגד ברית המועצות, כדי לכבוש את החבלים האלה.
לאחר סיום מלחמת העולם השנייה נהפכה בסרביה לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של מולדובה (Moldavian SSR), לאחר ששטחים ממנה בצפון ובדרום נמסרו לאוקראינה. עם התמוטטות ברית המועצות הכריזה המדינה מולדובה על עצמאותה ב-1991.
[עריכה] יהודי בסרביה
בשנת 1889 חיו בבסרביה 180,918 יהודים, מתוך סך כל האוכלוסייה שמנתה 1,628,867. האוכלוסייה היהודית גדלה בהתמדה, ובשנת 1897 כבר היו 225,637 יהודים מתוך 1,936,392 תושבי החבל. בשנת 1920 מנתה האוכלוסייה היהודית 267,000 נפש ובשנת 1930 הגיע מספרם ל- 270,000 נפש.
רוב יהודי בסרביה חיו בערים הגדולות בקהילות מפוארות כגון קהילות קישינב, בעלץ ו- יעדניץ. בשנת 1903 קהילת יהודי קישנייב, בירתה של בסרביה, הגיע לממדים של כ- 50,000 נפשות, מתוך כלל אוכלוסיית העיר שמנתה 110,000 נפשות (46%).
[עריכה] יהודי בסרביה בשואה
ערב מלחמת העולם השנייה, בשנת 1939 חיו בבסרביה כ- 205,000 יהודים. לאחר נסיגת הצבא הרומני מבסרביה ביוני 1940 הואשמו היהודים בגילוי אהדה ושיתוף פעלה עם ברית המועצות הקומוניסטית והצבא האדום. ברומניה אף הוטחו האשמות כי היהודים גילו עוינות כלפי החיילים הרומנים הנסוגים, השפילום ופגעו בהם (האשמות שבחלקם היו נכונות).
ב1941 עם כיבושה מחדש של בסרביה בידיי הרומנים והגרמנים, נפלה בידי הרומנים ההזדמנות "לנקום" ביהודים. עוד ערב הפלישה לבסרביה הוציא מנהיג רומניה יון אנטונסקו פקודה סודית ושם הצופן שלה "טיהור השטח". הפקודה כללה שלושה סעיפים: חיסול פיסי של כל היהודים בכפרים במקום. מעצר היהודים החיים בערים וריכוזם בגטאות. מעצר כל הקומוניסטים וכול מי ששירתו את הסובייטים בשנת השלטון הסובייטי בבסרביה והוצאת חלק מהם להורג לאחר שימצאו אשמים.
ברצח היהודים השתתפו יחידות הז'נדרמריה שקיבלו את הפקודה ערב פרוץ המלחמה. יחידות הצבא נצטוו אף הם לעזור לאנשי הצבא שעסקו בפועל בהוצאות להורג. הוקמה יחידה בפיקודו של סגן ראש-הממשלה מיהי אנטונסקו, אשר נקראה ה"שדרה המיוחדת". ביחידה היו כ160- אנשים, וגם הם השתתפו ברצח יהודים, תוך שיתוף פעולה עם היחידות הגרמניות המקבילות. כל אלה עם הצבא הגרמני והאיינזצגרופה D רצחו בחודשים יולי-אוגוסט בין 160 - 150 אלף יהודים. את רוב הרציחות עשו הרומנים. רוב היהודים בכפרים הושמדו.
ב- 15 בספטמבר 1941, ציווה יון אנטונסקו לגרש את כל יהודי בסרביה לטרנסניסטריה (שטח הכיבוש הרומני באוקראינה). לפי אומדן רשמי נרצחו כ- 25000 יהודים בדרך לגירוש ועשרות אלפים נזרקו לקבר אחים מאולתר ביער קוסאוץ במרכז בסרביה, שדרכו עברו השיירות לעבר נקודת המעבר. עשרות אלפים נוספים טובעו בנהר הדניסטר במעבר לטרנסניסטריה.
ב- 1942 בעיצומה של המלחמה נערך מפקד בשטחי בסרביה בו נמצאו 227 יהודים בלבד, ולמעשה בסרביה הייתה "נקייה" מיהודים.
[עריכה] היהודים לאחר המלחמה
לאחר מלחמת העולם חזרות לבסרביה כמה עשרות אלפי יהודים מתוך אלה שהצליחו לברוח לברית המועצות ומתוך ניצולי טרנסניסטריה. לקראת סוף שנת 1993 הוערך מספר היהודים ברפובליקה של מולדובה בכ- 15,000 נפש (. באותה השנה 2,173 יהודים עלו לישראל.
[עריכה] ראו גם:
[עריכה] קישורים חיצוניים
- "בסרביה" מאת צ'ארלס א. קלארק - לקריאה (אנגלית) מכוונת
- אתר הגרמנים מבסרביה
- מפת המחנות ומקומות ההשמדה בבסרביה ורומניה
- מפת ההתיישבות של יהודי בסרביה
