כרזה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כרזה או פוסטר היא כל סוג של נייר גדול התלוי על קיר או משטח דומה לזה. זהו כלי שכיח עבור פרסומאים, תעמולנים, מפגינים וקבוצות אחרות המנסות להעביר מסר כלשהוא. גם אנשים, בעיקר צעירים, משתמשים בכרזות לקישוט בצורה פרטית וזולה.
לכרזות עם מילים בלבד ישנה היסטוריה ארוכה: הם פרסמו את מחזותיו של שייקספיר וכן גם הודיעו לאזרחים על הצהרות ממשלתיות במשך מאות שנים.
המהפכה הגדולה בתחום הכרזות היה פיתוח צבע של הדפסת-אבן (ליתוגרפיה) אשר איפשר הדפסה זולה של כרזות מאויירות בצבעים מלאי חיים. הרעיון פותח לראשונה בצרפת אך עד שנות ה-90 של המאה ה-19 הוא התפשט בכל אירופה. ישנם מספר אמנים מפורסמים אשר יצרו כרזות בתקופה זו והידועים מביניהם היו הנרי דה טולוז-לוטרק (צייר וחרט צרפתי) וז'ול שרט (צייר וליתוגרף צרפתי).
כרזות רבות היו בעלי ערך אמנותי גבוה ונהיו לפריטי אספנים וביניהם כרזות המפרסמות ירידים בינלאומיים ותערוכות עם נושאים שונים. בזמן מלחמת העולם הראשונה והשניה נעשו כרזות גיוס לדבר מצוי וחלקן אף מוצאו את עצמן בתודעה הלאומית כמו הכרזות האמריקאיות "הדוד סם רוצה אותך" לגיוס צעירים לצבא ארצות הברית ו"שפתיים חופשיות מטביעות ספינות" לאזהרת מרגלים זרים.
בעבר מהומות יצרו כרזות נפלאות. בשנות ה-60 של המאה ה-20 הפציעו תנועת הפופ ארט ותנועות מחאה במערב, ושניהם עשו שימוש אדיר בכרזות. הכרזות הטובות ביותר יוצרו כנראה על ידי סטודנטים צרפתים בהתקוממות הגדולה במאי 1968.
תעשיית הסרטים מצאה במהרה שכרזות צבעוניים היא דרך קלה למכור את סרטיהם. איסוף כרזות סרטים נהפכה לתחביב גדול במיוחד.
ביהדות החרדית נפוץ הפשקוויל, סוג כרזה, הכתובה בדרך כלל בשחור-לבן, המשמשת כאמצעי תקשורת, בדרך כלל לשם הודעה על בעיות או מחאה כנגד גורמים שונים.