לואי דה ברויי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לואי דה ברויי (15 באוגוסט 1892 - 19 במרץ 1987) (Louis de Broglie, שמו המלא: לואי ויקטור פייר ריימונד), הדוכס השביעי של ברויי , היה פיזיקאי צרפתי וזוכה פרס נובל, שתרם תרומות גדולות לתאוריה של מכניקת הקוואנטים הודות למחקריו על קרינה אלקטרומגנטית.
דה ברויי נולד בדייפ שבצרפת. החל ללמוד באוניברסיטה של פריס וסיים תואר בהיסטוריה בהיותו בן 18. לאחר מכן החל להתעניין במדעים המדויקים, וסיים באותה אוניברסיטה תואר ראשון בפיזיקה בשנת 1913.
דה ברויי ניסה לספק הסברים לקשר הדואלי בין חומר ואנרגיה, שאת שניהם החשיב כמורכבים מגופיפים וגלים נעים. על תגליתו (ב-1924) על טבעם הגלי של האלקטרונים, הוא זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1929. הוא נבחר לאקדמיה למדעים (1933) ולאקדמיה הצרפתית (1943). כיהן כפרופסור לפיזיקה תיאורטית באוניברסיטת פריס (1928), מזכיר קבוע של האקדמיה למדעים (1942), ויועץ למוסד הצרפתי לאנרגיה אטומית. חלק מספריו תורגמו לאנגלית, ביניהם: "חומר ואור" (1939), "מהפכה בפיזיקה" (1953), "פירוש הזרם של גלים מכניים" (1964) ו"קוואנטים, חלל וזמן" (1984).
[עריכה] משוואת דה ברויי
משוואת דה ברויי קושרת בין אורך הגל ובין המאסה והתנע
כאשר 
הוא אורך גל, h הוא קבוע פלאנק, p הוא התנע, m היא המאסה ו-v היא המהירות.
[עריכה] ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לואי דה ברויי |
