לואי שארל דה לה בורדונה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לואי שארל דה לה בורדונה (Louis Charles de la Bourdonnais בצרפתית) (1795 או 1797 - 13 בדצמבר 1840) היה אמן צרפתי בשחמט, בן המאה ה-19, שנחשב לשחקן החזק בעולם, ובדיעבד לאלוף עולם בלתי רשמי בין השנים 1821 ל-1840.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
לה בורדונה נולד באי ראוניון שבאוקינוס ההודי למשפחה עשירה ומיוחסת. סבו, ברטרנד פרנסואה דה לה בורדונה היה אדמירל מפורסם ומושלם של ראוניון (שנקרא בורבון עד 1793) ומאוריציוס.
ב-1814 נשלח ללמוד בפריז, שם למד לשחק שחמט. לה בורדונה נדבק בתאווה ל"משחק המלכים" והיה משחק כל יום, מחצות היום ועד חצות הלילה ליד שולחן משלו בקפה דה לה ריג'נס שבעיר. שחמטאים מזדמנים רבים שיחקו נגדו על סכומי כסף פעוטים.
ב-1821 היה לשחקן השחמט החזק בעולם, לאחר שהביס את מורו אלכסנדר דשאפל. בשנות העשרים ביקר מספר פעמים באנגליה כדי להתמודד מול השחקנים שם, אותם ניצח. הוא אף נישא לאישה אנגלית ב-1825.
ב-1827 פרסם את זכרונותיו של סבו הידוע וב-1833 את Nouveau Traite du Jeux des Echecs, ספר על יסודות משחק השחמט.
[עריכה] דו קרב מקדונל - לה בורדונה
לה בורדונה ידוע יותר מכל כמי ששיחק, (נגד האירי אלכסנדר מקדונל) את דו קרב השחמט החשוב הראשון בהיסטוריה של המשחק - התמודדות שכללה למעשה שמונים וחמישה (לפי מקורות אחרים שמונים ושמונה) משחקים שהתחלקו על פני שש תתי-התמודדויות שנערכו בלונדון בין יוני לאוקטובר 1834.
משחקיהם של מקדונל ולה בורדונה פורסמו בהרחבה ונותחו על ידי פרשנים ברחבי אירופה. הם גם כללו חידושים רבים, אשר חלקם עדיין משוחקים היום. ניתן לראות בהתמודדות את ראשיתו של העידן המודרני בשחמט.
לה בורדונה ניצח בדו קרב הכולל בהפרש ניכר, עם 45 נצחונות, 13 תוצאות תיקו ו-27 הפסדים, לפי גרסה אחת, 44 נצחונות, 14 תוצאות תיקו ו-30 הפסדים לפי האחרת. שעון השחמט טרם הומצא, ורבים מהמשחקים התארכו עד למעלה משבע שעות. כל יום פרט ליום ראשון, בשעת צהריים, החלו לשחק. במהלך המשחקים עצמם לא החליפו השניים מילים פרט להתראות שח, שכן מקדונל לא ידע צרפתית ולה בורדונה מצידו לא ידע אנגלית. קשיי התקשורת לא מנעו מלה בורדונה מללעוג ליריבו בקול כאשר נטה המשחק לטובת הצרפתי.
לבסוף הופסק הדו קרב המרתוני משום שלה בורדונה נאלץ לחזור לצרפת כדי לטפל בענייניו הפיננסיים, תחום בו ידע כשלונות חוזרים ונשנים (הוא אף איבד מספר שנים קודם לכן את ירושתו בעסקת נדל"ן מפוקפקת). ההכנות לחידושו נקטעו ב-1835 עם מותו של מקדונל כתוצאה מזיהום בכליות. גם כך, אם כוללים את כל ששת ההתמודדויות השונות, זהו הדו קרב הארוך ביותר בהיסטוריה של המשחק.
[עריכה] אחרית ימיו
ב-1836 ייסד את כתב העת לשחמט "לה פלמיד" (Le Palamède), הראשון בעולם שהוקדש למשחק והיוצא לאור בצרפת עד היום. בנוסף כיהן בשנותיו האחרונות כמזכיר מועדון השחמט של פריז. התמוטטותו של המועדון הייתה בין הסיבות לכך שלה בורדונה מצא את עצמו שוב חסר כל, ונאלץ למכור את חפציו האישיים ואפילו את בגדיו.
ב-1840 שב ללונדון בעקבות משרה שהוצעה לו. שם נפטר בסוף אותה שנה, בן 45 (או 43) בלבד, מבצקת.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- לה בורדונה, פרופיל מאת היסטוריון השחמט ביל וול