לטו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
במיתולוגיה היוונית הייתה לֶטוֹ בתם של הטיטאנים פואבה וכאוס. זאוס אהב אותה עד מאוד אך משכרעה ללדת את התאומים אפולו וארטמיס, נאלץ לזנוח אותה מזעם אשתו הרה. לטו נאלצה לנדוד בין האיים השונים שסירבו לקבלה בשל כעסה של הרה. הרה מנעה מביתה איליתיה לעזור ללטו. לבסוף מצאה את האי דלוס שצף על פני הים וטולטל בידי הרוחות, אי עלוב ובזוי. משהחליטה לטו להתיישב באי, עלו מתחתית הים עמודים גדולים שהתחברו אליו. בדלוס ילדה לטו את תאומיה. בו הוקם ברבות הימים היכלו המפואר של האל אפולו. על פי גרסה אחרת לטו ילדה את ארטמיס באורטיגיה.
