ליסינג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליסינג (Leasing) (ובעברית - שכר מכר) - היא שיטת מימון לרכישת ציוד. השיטה מוכרת בציבור בזכות השימוש בה למתן רכב צמוד לעובדים, אך משמשת גם לרכישת ציוד אחר.ובהקשר זה קיימים גם תחומים של ליסינג תיפעולי , מימוני וליסינג לפרטיים
בדומה לשיטות מימון אחרות, שיטת הליסינג באה לאפשר לעסק לרכוש ציוד הדרוש לפעולתו, בלי שיצטרך לגייס הון לשם כך. חברת הליסינג רוכשת, באמצעות הון שהיא מגייסת, את הציוד הדרוש, והעסק משלם לה תמורת הציוד בתשלומים חודשיים, הנובעים מההכנסה השוטפת שמייצר ציוד זה. בנוסף לשיקולי המימון, בהתקשרות עם חברת הליסינג ישנם גם שיקולי מס, משום שהיא ממירה הוצאה הונית בהוצאה פירותית.
הסכם הליסינג נעשה לתקופה של מספר שנים קבוע מראש. בחלוף תקופה זו יכול הלקוח להחליט לרכוש את הציוד במחיר שנקבע בראשית תקופת הליסינג, או להחזיר את הציוד לחברת הליסינג ולסיים את ההתקשרות.
הליסינג נחלק לשני סוגים עיקריים:
- ליסינג מימוני - הלקוח מקבל ציוד, ומתחזק אותו בעצמו. בעסקה זו התשלום החודשי בא לכסות את הריבית על ההון שהושקע ברכישת הציוד, ואת הפחת על הציוד.
- ליסינג תפעולי - בנוסף לאספקת הציוד, חברת הליסינג גם מתחזקת את הציוד ומשלמת ביטוחים ואגרות. בעסקה זו התשלום החודשי גבוה יותר, משום שהוא בא לכסות גם את הוצאות ההחזקה למיניהן. במקרה זה העסקה איננה עסקת מימון טהורה, אלא גם עסקת מיקור חוץ, שבה העסק פטור מלהעסיק אנשי תחזוקה, משום שזו נעשית על-ידי חברת הליסינג.
בשני המקרים התשלום החודשי מכיל גם פרמיה, שהיא הרווח של חברת הליסינג.
