לני ברוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לני ברוס שנולד כלאונרד אלפרד שניידר (13 באוקטובר 1925 מדינת ניו יורק - 3 באוגוסט 1966 הוליווד) היה קומיקאי אמריקאי משפיע בשנות ה-40 ושנות ה-50, ואחד מאבי סוגת הסטנד אפ.
לני ברוס נחשב לקומיקאי סטנד אפ פורץ דרך בסוף שנות הארבעים והחמישים. עד לתקופה זו קומיקאים היו מספרים בדיחות "רגילות" ומופעיהם לא היו מושפעים כמעט מאקטואליה ונושאים חברתיים ומופעיהם לא היו "אינטראקטיביים".
מופעיו של ברוס התאפיינו בחיצים סרקסטיים כלפי הממסד, הפרת טאבואים חברתיים ושפה "מלוכלכת". ידועה אמרה שלו שמופעו מבוסס על הרוע, הנדכאים, העוולות ואי הצדק בעולם, ואם עולם זה יום אחד יהפוך להיות צודק וטהור הוא יהיה מחוסר עבודה.
[עריכה] ביוגרפיה
פריצתו הראשונה של ברוס בתור קומיקאי הייתה ב-1948, מעט אחרי ששוחרר מהצבא לאחר מלחמת העולם השניה, בתחרות כשרונות צעירים. זמן מועט אחר כך התחתן עם האני הארלו, רקדנית במופעי עירום, נישואיהם החזיקו מעמד עד שנת 1957.
קורות חייו של ברוס מלאים במעצרים על שני אישומים מרכזיים: אחזקת סמים ושפה מלוכלכת. בשנות ה-50 לא היה נהוג שקומיקאי עולה על במה ומשתמש בקללות. בנוסף הרגלו לצחוק על בעיות מוסריות (גזענות ומגדרית מתחים דתיים וכדו') נתפסו כלא פטריוטיים בתקופה של אחרי מלחמת העולם השנייה. לרוב מתייחסים למעצריו על סמים (שבהם אכן החזיק) כנסיון של הממסד לעצור אותו מלהופיע בעקבות אי שביעות רצונם ממופעו.
מעצרו הראשון ב-29 בספטמבר 1961 היה על אחזקת חומרים נרקוטיים (אישום שהתבטל לאחר כמה זמן). ב-4 באוקטובר 1961 נעצר על שפה מלוכלכת בקליפורניה במה שהיה ידוע כ California Obscenity Code, הוא יצא זכאי במשפט זה לבסוף. בשלב זה מקומות רבים נרתעו מלארח אותו כדי להימנע ממהומות ומונטין מפוקפק, בריטניה ואוסטרליה אסרו עליו להופיע, ובריטניה אף אסרה את כניסתו לתחומיה.
ב-6 באוקטובר 1962 נעצר ברוס שוב על שפה מלוכלכת ונשפט בסן פרנסיסקו במשפט שעד היום משמש כתקדים וכדוגמה לחופש הדיבור המעוגן בתיקון הראשון לחוקה. משפט זה (שזוכה בו) גרם לו לבסוף לפשיטת רגל. לאחר משפט זה, מופעיו הפסיקו להיות מערכונים ושנינויות אשר הכין מראש אלא יותר מופעים מאולתרים בהן היה יושב על כיסא ומדבר על ראיית עולמו הפוליטית, המוסרית, הגזעית והדתית. ידוע שהיה יושב לעתים ומקריא עמודים שלמים מתוך עותקים של משפטיו השונים (על ניבול פה אך לא על סמים).
ברוס אמר לא פעם שיש קונספירציה בין בתי המשפט בניו יורק לבין בית המשפט בסן פרנסיסקו להרשעתו. הוא אף התלונן על כך ל-FBI אך לא נמצא דבר (ברוס טען שזה היה חיפוי). בתקופה זו הוא התמכר לסמים קשים (הרואין) ולבסוף מת ממנת יתר ב-3 באוגוסט 1966 בביתו בהוליווד בגיל 41.
ב-1974 יצא סרט קולנוע בשם "לני" בבימויו של בוב פוסה ובכיכובו של דאסטין הופמן. הסרט, שצולם בשחור לבן, הוא ביוגרפיה על חייו של ברוס ובו מציג דאסטין הופמן את מיטב קטעיו כגון "whos'e a jew?"(אשר תורגם לאחר מכן על ידי יהונתן גפן למיהו יהודי), "dykes and faggotts" ,"tits and ass" ועוד. ב--1983 כתב עליו בוב דילן שיר שקרוי על שמו (מתוך הדיסק shot of love).
לני ברוס נחשב לאחד הקומיקאים המצחיקים בכל הזמנים. הוא מוזכר כיום בעיקר כקדוש מעונה שהשפיע בעקיפין על החלת התיקון הראשון לחוקה האמריקאית, המעגן את הזכות של אזרחי ארצות הברית לחופש הדיבור.
