מאיר עוזיאל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאיר עוזיאל (נולד 1945), עיתונאי, סופר ואיש תקשורת ישראלי.
נולד בשנת 1945 (תש"ו) וגדל בשיכון הקצינים בתל אביב. סבו היה הראשון לציון, בן ציון מאיר חי עוזיאל. בגיל 14 עבר עם משפחתו לקיבוץ נצר סרני. כשהשתחרר מצה"ל פתח סטודיו לאמנות תפקודית בתל אביב. בגיל 27 נהיה לעורך הגרפי והמאייר של העיתון מעריב. ב-1974 החל לכתוב את המדור "שיפודים" במוסף "סופשבוע" של מעריב. המדור פורסם במשך למעלה מ-30 שנה, עד שהופסק ב-2005 ועבר לעיתון הלאומי-דתי, "הצופה". טורו "שיפודים" היה ידוע בביקורת שלו, מנקודת מבט ימנית. בטור פורסמה גם "פינת השלולית" בה הופיעו סיפורי אהבה ואכזבה בין "צפרדעים" לבין "נסיכות".
השתתף במספר שעשועוני טלוויזיה, בהם: "תשע בריבוע" ו-"שחק אותה", ובתכניות סאטיריות, בהן: "לצון נופל על לצון", "יתוש בראש". יצר תכניות טלוויזיה בנושאי היסטוריה יהודית, והיה ממקימי העיתון "מקור ראשון".
כתב מספר ספרי סאטירה, בהם: "ספר רע", "ההיףך", "מעומק השלולית", ואת הרומנים: "מקום קטן עם דבי", "עובדות על תשוקה מסוימת", "הראשון לארץ ציון". משמש כעורך "בימת מופעי הספרות". מכהן במועצת הפיס לתרבות ואמנות.
מתגורר בתל אביב, נשוי ואב לשלושה.
