מגילת ברית דמשק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מגילת ברית דמשק היא השם שניתן לאחת מהמגילות שנמצאו בפרגמנטים ועותקים רבים במערות קומראן - מגילות ים המלח. רוב החוקרים טוענים כי המגילות קשורות לקהילה איסיית שחיה שם סביב המאה הראשונה לפני הספירה.
גם לפני הגילוי בקומראן באמצע המאה ה-20, חיבור זה היה מוכר לחוקרים בשל שני כתבי יד שנתגלו בסוף המאה ה-19 בגניזת קהיר, בחדר בבית הכנסת בן-עזרא שבפוסטאט. כתבי יד אלה הם מהמאות ה-10 וה-12, והם שלמים יותר מאלה שנמצאו בקומראן.
שם החיבור לקוח מהפעמים הרבות שמוזכרת בו דמשק. ייתכן כי אין הכוונה לדמשק כשלעצמה, אלא כאלגוריה לבבל או לקומראן עצמה. מגילת דמשק מבטאת תקווה אסכטולוגית להשבת מלכות דוד, שעל פי התנ"ך התמשכה אל מעבר לדמשק.
החיבור כולל התייחסות למורה הצדק, אליו חלק מהמגילות בקומראן מתייחסות כדמות מן העבר, אחרות כדמות בהווה, ואחרות - כאדם שיהיה בעתיד. מורה הצדק אינו מופיע כלל בסרך היחד, חיבור נוסף שנמצא במגילות ים המלח, דבר המרמז כי נסיבות הכתיבה של שני חיבורים אלה היו שונות. ברית דמשק מתארת את הקבוצה שעבורה נוצר החיבור כחסרת-מנהיג למשך עשרים שנה, לפני שמורה הצדק קיבל את ההנהגה. היסטוריונים בדרך כלל מתארכים את מורה הצדק לבערך 150 לפנה"ס, מכיוון שהחיבור קובע שהוא הגיע 390 שנה לאחר גלות בבל.
ישנו דמיון רב מבחינת מינוח ומשפט בין ברית דמשק לבין סרך היחד, כולל מושגים כמו בני אור. היחס בין שני החיבורים אינו ברור: יש שאומרים כי סרך היחד הוא הטקסט הראשוני, שהתפתח מאוחר יותר לברית דמשק, אחרים אומרים להפך, וקבוצה שלישית טוענת שסרך היחד נוצר כאידאל אוטופי ולא כחלופה ממשית לברית דמשק. דעה נוספת היא שסרך היחד וברית דמשק נכתבו לשני סוגים שונים של קהילות, האחת פתוחה והאחרת סגורה יותר.
