מגילות ים המלח
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מגילות ים המלח, המכונות גם המגילות הגנוזות ומגילות קומראן, על שם המקום בו נמצאו רובן, הן המגילות שהתגלו במערות קומראן שבמדבר יהודה, וכן באתרים נוספים באזור, בחפירות שנערכו במקום בין השנים 1947-1956. גילוי המגילות נחשב לאחד מהממצאים הארכאולוגיים החשובים ביותר מאז ומעולם. למגילות חשיבות היסטורית ודתית רבה, מכיוון שמלבד קטע בודד של ברכת כהנים מכסף הן המקור המקראי העברי הקדום ביותר שנמצא. למרות שחלקים מן הכתוב במגילות ניזוקו ואין אפשרות לשחזרם, רובן נשמרו בצורה מעוררת פליאה, וזאת בשל האקלים היבש השורר באזור ים המלח. רוב המגילות כתובות בעברית, ומיעוטן בארמית וביוונית.
בין היתר שופכות המגילות אור על חייהם של אנשי 'כת היחד' או 'כת מדבר יהודה', אחת הכתות היהודיות בתקופת בית שני, שלפי מרבית החוקרים הם האיסיים המוזכרים בכתביו של יוסף בן מתתיהו (ראה הפולמוס בין החוקרים לגבי זהות כותבי המגילות בהמשך).
כיום מוצגות חלק מהמגילות בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל בירושלים.
תוכן עניינים |
[עריכה] גילויין של המגילות
המגילות נתגלו על ידי רועה צאן בדואי בשם מוחמד א-דיב, אשר זרק אבן לתוך מערה בניסיון להוציא ממנה עז שהתחבאה בתוכה. האבן פגעה בכד חרס שנמצא במערה והכיל חלק מהמגילות. חפירות ארכאולוגיות שבוצעו מאוחר יותר גילו מגילות נוספות.
מגילות ים המלח נמצאו במערות מוסתרות בקירבת שרידי היישוב קומראן. בקירות חלק מן המערות חצובים מעין מדפים, דבר שמחזק את ההשערה שהן שימשו כספריות-קבע ששימשו את חכמי הקהילה, והוסתרו שם בזמן המרד הגדול.
ב-13 בפברואר 1955 רכשה מדינת ישראל את מרבית המגילות.
[עריכה] תוכן המגילות וחשיבותן
באמצעות בדיקת תיארוך פחמן וניתוח טקסטואלי של המגילות ניתן לתארך את כתיבת המגילות למאה השנייה והראשונה לפני הספירה. המגילות הינן מקטעים של כ-800 "ספרים" מתקופת הבית השני. 30% מהמגילות מהווים מקטעים מכל ספרי התנ"ך, למעט מגילת אסתר. כ-25% מהמגילות הם ספרים חיצוניים, כגון ספר חנוך. 30% מהמגילות מהווים פרשנויות רבניות והנחיות רבניות של כת קומראן.
[עריכה] מספר העותקים מכל ספר
רשימת המגילות הבאה ערוכה לפי מספר העותקים שנתגלו עבור 16 המגילות הנפוצות ביותר.
|
הספר |
מספר העותקים
|
אחד הטקסטים החשובים שנתגלו היה הטקסט השלם של ספר ישעיהו, שנתגלה בשנת 1947. טקסט מרכזי נוסף הוא מגילת הנחושת שנתגלתה בשנת 1952 ומפרטת את תוכנו של אוצר שהוחבא באדמה (אך לא את מיקומו).
[עריכה] ספרות ה"פשרים"
סוגה מרכזית בספרות של כת מדבר יהודה היא ספרות ה"פשרים". במגילות אלה מובאים פתרונות של נבואות קדומות של ספרי המקרא המפרשים את הנאמר בהן על תקופת הכותבים, הנתפסת בעיני הכותבים כתקופת אחרית הימים. היו שאמרו שספרות הפשרים היא הפירוש למקרא הקדום ביותר שנמצא, על אף שלמעשה אין זה פירוש במובן הרגיל של המילה, אלא שימוש בשיטות דרשניות ואחרות כדי "לפצח" את הקוד של הנביא, לפי אמונתם של הכותבים. מתודות אלו כוללות שיטות המזכירות את הדרש של חז"ל, אך גם שיטות שונות שאינן מוכרות אצלם. בין הפשרים שנמצאו: פשר חבקוק, פשר נחום, פשר ישעיהו, ועוד.
[עריכה] המחלוקת בשאלת זיהויים של כותבי המגילות
עד שנות ה-90 של המאה ה-20, הדעה המקובלת הייתה שהמגילות נכתבו על ידי כת האיסיים, אשר התגוררה באזור קומראן. הם החביאו את המגילות במערות הקרובות לקומראן בזמן המרד הגדול. תאוריה זו נתמכת במספר טענות:
- ישנו דמיון רב בין התיאור של טקסי החניכה לחברים חדשים בקהילה בסרך היחד, והתיאור של יוספוס לטקסי חניכה של האיסיים.
- יוספוס מציין כי לאיסיים היה רכוש משותף, וגם סרך היחד מדבר על כך (אמנם, ישנם הבדלים בנושא זה בין המגילות לבין התיאור של יוספוס).
- בזמן החפירות בקומראן, נמצאו שתי קסתות דיו, דבר המחזק את התאוריה שהמגילות נכתבו שם.
- פליניוס (גיאוגרף רומי שכתב לאחר כשלון המרד) מתאר קבוצה של איסיים שחיה בקהילה במדבר ליד עין גדי. יש שרואים בכך תמיכה לטענה שח'רבת קומראן אכן הייתה ישוב איסיי.
אך ישנן גם ראיות נגד ההיפותזה הזאת: ח'רבת קומראן היא ישוב קטן מאד, שבו יכלו לגור לא יותר מ150 איש בפעם אחת. מכיוון שזוהו כמה מאות סופרים שונים במגילות על פי כתב היד, האוכלוסייה האפשרית אינה גדולה מספיק בכדי להסביר את המגוון בסגנונות כתב-היד. קשה לקשור באופן ברור בין התיאור של פליניוס לבין קומראן; התיאורים של יוספוס אינם מתאימים לחלוטין למתואר בסרך היחד, ועוד. בשל בעיות אלה, פותחו תאוריות מתקנות, הטוענות כי אלה שכתבו את המגילות לא היו האיסיים שיוספוס מתאר, אלא קבוצה שהתפצלה מהם.
לפי תאוריה אחרת, המגילות נכתבו על ידי כוהנים צדוקיים[1]. תאוריה זו מסתמכת על מגילת "מקצת מעשה התורה" (שמספרה: MMT, 4Q394-), אשר בה מפורטים חוקי טומאה וטהרה הזהים להשקפותיהם של הצדוקים. במגילה זו אף מופיע לוח שנה הקובע את מועדי החגים בהתאם להשקפותיהם של הצדוקים.
הנזיר הישועי הספרדי, גוזה אוקלהאן, טען שקטע מגילה המסומן 7Q5 הינו למעשה פיסקה מהבשורה על פי מרקוס מתוך הברית החדשה. אם עובדה זו תוכח כנכונה, מדובר בטקסט הקדום ביותר של הברית החדשה שנתגלה, והוא כנראה נכתב בין השנים 30 - 60 לספירה. קטע זה, הכתוב ביוונית הינו קטע זעיר ומקוטע (המילה היחידה המופיעה בשלמותה היא המילה היוונית "קאי" שמשמעה ו' החיבור), ועל כן קשה להבין את הכתוב בו.
בשנת 1963 הציע פרופסור קרל היינריך רנגסטורף מאוניברסיטת מונסטר שבגרמניה את התאוריה אשר לפיה מגילות אלה הן חלק מספרייתו של בית המקדש השני בירושלים. תאוריה זו נדחתה על ידי מלומדים אחרים באותה עת, אולם בשנת ה-80 של המאה העשרים, מלומדים אחרים ובהם נורמן גולב, יזהר הירשפלד, יצחק מגן ויובל פלג, הציגו עדויות חדשות התומכות בתאוריה זו. הראיות של גולב ואחרים לתאוריה זאת הן:
- מגילת הנחושת שנמצאה במערה 3 הכוללת רשימה של אוצרות. חוקרים אלה טוענים שהמגילה הזאת יכלה להכתב רק בירושלים, בשל אופי המקומות והאוצרות הרשומים בה.
- מגוון רב של רעיונות סותרים במגילות, דבר המראה שהם לא נכתבו כולן בידי אותה הכת;
- העובדה שחוץ ממגילת הנחושת, אין כל מסמכים היסטוריים או מכתבים בין המגילות, אלא רק העתקי סופרים של טקסטים דתיים שונים -- דבר המראה שמדובר בשאריות מספריות, ושהן לא נכתבו קרוב למקום בו נמצאו.
גולב טוען כי מגוון כזה של מגילות יכול היה להגיע רק מהמרכז האינטלקטואלי והדתי הראשי בתקופה זו - ירושלים, וכי מדובר בהעתקים שהוחבאו כהכנה, או תוך כדי, המרד הגדול. הוא דוחה את דעותיו של רנגסטורף, שכן הוא חושב שגיוון רב של דעות כפי שרואים במגילות לא היה יכול להגיע כולו מהמקדש. הירשפלד טוען כי קומראן הייתה אחוזה של עשיר ירושלמי; גולב עצמו טוען שהמקום היה מבצר צבאי, חלק משורה של מבצרים שהגנו על ירושלים.
לפי סברה של החוקרים האמריקנים מייקל באיג'נט וריצ'רד לי, מדובר במגילות שנכתבו על ידי הנוצרים הראשונים.
פרופסור יחזקאל קוטשר הצביע על כך שמגילת ישעיהו א' (מגילת ישעיהו השלמה), אשר בה שינויים רבים מנוסח המסורה, אינה נוסח עתיק יותר (על אף שנוסח המסורה התקבע רק סביב המאה ה-8), אלא להיפך - נוסח "עממי" יותר של דברי הנביא, שנועד לשימוש הציבור הרחב, שהתרחק בינתיים מלשון הנביא. קוטשר מסתמך בקביעתו על התדלדלות במספר המילים היחידאיות, כתיבה בכתיב מלא, ושימוש נרחב בארמיזמים (צורות לשון ארמיות) כתופעות המאפינות טפסים עממיים מאוחרים לעומת הכתבים המקוריים. זאת אפשר לראות גם בהשוואה לנוסח מגילת ישעיהו ב', הזהה בעיקרה לנוסח המסורה. בכך הופרכה אמונתם של כמה חוקרים כי נוסח המסורה נקבע על ידי רבי עקיבא או אחרים בתקופתו. ההזדקקות לנוסח עממי נבעה מכך שעם הארץ בתקופה המדוברת איבד את היכולת לקרוא בעברית מקראית לאחר שקודם לכן חדלו מלדבר בה.
[עריכה] המגילות שנתגלו
[עריכה] כתבי יד שלא נודע עליהם דבר בטרם גילויים
- המגילה החיצונית לבראשית
- אפוקריפון של ירמיה
- מגילת ההודיות
- מגילת המקדש
- מגילת הנחושת
- מגילת הסרכים: סרך היחד, סרך לכול עדת ישראל לאחרית הימים, סרך הברכות
- מזמורי ישוע
- מלחמת בני אור בבני חושך
- פסידו יחזקאל
- מגילת ירושלים החדשה
- סרך שירות המלאכים
- החיבור שבצופן
- דברי המאורות
- מגילת הרזים
- תרגום לארמית של ספר איוב
- ספרות הפשרים
[עריכה] כתבי יד שלראשונה נחשף המקור העברי שלהם
[עריכה] כתבי יד שנמצאו חלקים רבים מהנוסח שכבר היה ידוע
- מגילת ישעיהו א'
- מגילת ישעיהו ב'
- מגילת תהלים
- ספר ברית דמשק
[עריכה] לקריאה נוספת
- מגילות: מחקרים במגילות מדבר יהודה, שנתון בהוצאת אוניברסיטת חיפה
- חנן אשל, מגילות קומראן והמדינה החשמונאית, יד בן-צבי, תשס"ד.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 טקסט בוויקיטקסט: מגילות ים המלח |
- עובדות אודות המגילות הגנוזות
- לוחות זמנים של גילוי המגילות ומחלוקות אודות המגילות
- המגילות הגנוזות וקומרן
- המגילות הגנוזות
- חלק מהמגילות מוצגות בהיכל הספר במוזיאון ישראל בירושלים.
- תצוגת ספריית הקונגרס
- הפארק הלאומי קומרן מקום גילוי המגילות הגנוזות.
- ארכיאולוגיה תנ"כית והמגילות הגנוזות
- מאיר בר אילן, עולמם הסודי של אנשי קומראן וחכמים
- מאמרים שונים- אתר רשות העתיקות (עברית)
- יחזקאל קוטשר, נוסח המסורה של ספר ישעיהו בהשוואה לנוסח ישעיהו במגילות מדבר יהודה
- מגן ברושי, גילוין של מגילות מדבר יהודה וזיהוי בעליהן
- שלמה שבא , דרמה גדולה ודרמה קטנה, על גילוין של המגילות הגנוזות
- תערוכת 'יום בקומרן' מאתר מוזיאון ישראל
- מכון אוריון לחקר מגילות ים המלח באוניברסיטה העברית
- יהודה שיפמן - 'מלחמת המגילות' - התפתחויות בחקר המגילות הגנוזות (בעברית)
קטגוריות: ארכיאולוגיה | כתבי יד | תנ"ך | יהדות בית שני
