מגילת הזכויות של ארצות הברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מגילת הזכויות הוא השם שניתן לעשרת התיקונים הראשונים לחוקה האמריקנית, אשר אושררו יחדיו ומתייחסים כולם להגבלת זכות השלטון הפדרלי להצר את צעדיהם של האזרחים, התוספות הוספו בשנת 1791.

מגילת הזכויות מכילה בין השאר את חופש הביטוי, העיתונות, הדת וההתאספות וכן את הזכות למשפט בפני עמיתים (חבר משובעים) ולא על ידי נציג שלטון (שופט ממונה). כמו כן, היא מכילה פסקה המבטיחה לאמריקנים כי אין לפרש את המגילה כרשימה מקפת של כל הזכויות המצויות בידי האמריקנים, אלא רשימה של הזכויות העיקריות והחשובות ביותר.

כשהוגשה החוקה לאשרור בתי-המחוקקים של שלוש-עשרה המדינות, נטען כנגד החוקה שהיא עוסקת בעיקר בהסדרת היחסים בין הממשל הפדרלי למדינות אך אינו מגן על האזרחים מפני השלטון הפדרלי. טענות אלו זכו לתמיכה רחבה והוחלט שמיד עם התכנסות הקונגרס, תוכן מגילת זכויות שתגן על האזרחים. במהלך הוויכוח, היו בין מתנגדי החוקה שטענו שהחוקה היא מזימה אריסטוקרטית הבאה לפגוע בזכויותיהם של האזרחים. תומכי החוקה, שהיו ידועים בשמם הפדרליסטים, הבטיחו כי מגילת הזכויות תתווסף בזמן התכנסותו של הקונגרס הראשון.

תוכן עניינים 1 אישור מגילת הזכויות 2 מחלוקת סביב המגילה 2.1 תאוריות לשילוב מגילת הזכויות בשיפוט 3 התיקונים 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] אישור מגילת הזכויות

מסמכים מכוננים של ארצות הברית
הכרזת העצמאות (1776)
תקנון הקונפדרציה (1777)
חוקת ארה"ב (1787)
מגילת הזכויות (1789)

לאחר אשרור חוקת ארצות הברית, התכנס הקונגרס האמריקני הראשון בפדרל היל, ניו יורק. רוב הצירים הסכימו על הצורך במגילת הזכויות והמטלה של עריכת גרסה ראשונית של מגילת הזכויות נפלה בידיו של ג'יימס מדיסון, שביסס עבודתו על עבודתו המוקדמת יותר של ג'ורג' מייסון, הצהרת הזכויות של וירג'יניה. עוד בשלב מוקדם, הוחלט כי מגילת הזכויות תתווסף לחוקה בתור תיקונים (רשימת הזכויות לא נכללה בחוקה מהחשש כי השינוי בטקסט של המסמך ידרוש תהליך מייגע למדי של אשרור-מחדש של החוקה).

שנים-עשר תיקונים הוצעו במקור ב־1789, אך שניים שלא התייחסו לזכויות האזרחים אלא לפעילות הקונגרס לא עברו את תהליך האשרור ביחד עם השאר. התיקון הראשון בהצעה התייחס למספר הנציגים בבית הנבחרים של ארצות הברית. התיקון השני בהצעה הגביל את יכולתם של חברי הקונגרס לשנות את המשכורת שלהם, ואושר סופית ב־1992, כ־203 שנה לאחר שהוגש לאשרור, ונכנס לחוקה כתיקון ה-27 לחוקת ארצות הברית. היו אישי ציבור, ביניהם ג'יימס מדיסון ושופט בית המשפט העליון של ארצות הברית, ג'וזף סטורי, אשר התייחסו לתיקונים במגילת הזכויות לפי המספור של הטיוטה הראשונה ובכך גרמו לבלבול לגבי התיקון אליו הם התייחסו.

מגילת הזכויות עברה בקלות בבית-הנבחרים ב־1789. כשהועברה הלאה לסנאט, הוסר תיקון שאסר על המדינות מלהתערב בזכויותיהם של התושבים. מכיוון שרישומים של ישיבות של הסנאט אינן זמינות לציבור, אין לומר לבטח מדוע הוסר התיקון (מאוחר יותר, ב־1868, נחקק התיקון הארבע-עשר לחוקה, האוסר על המדינות להתערב בזכויות שניתנו לאמריקנים על-ידי הממשלה הפדרלית).

ב־20 בנובמבר של אותה שנה ניו ג'רזי הייתה למדינה הראשונה שאשררה את עשרת התיקונים הללו. עוד מדינות באו אחריה, ועשרת התיקונים האחרונים - כעת נקראים התיקון הראשון עד העשירי - הפכו לחוק ב־15 בדצמבר 1791 כאשר אושררו על ידי בית המחוקקים של וירג'יניה. עשרת התיקונים האלו נודעו במהרה כ"מגילת הזכויות".

הטקסט המקורי של מגילת הזכויות, המכיל את כל שנים-עשר התיקונים המוצעים, ניתן לצפייה בגנזכים הלאומיים בוושינגטון הבירה.

[עריכה] מחלוקת סביב המגילה

במקור, הרעיון של הוספת מגילת זכויות לחוקה היה שנוי במחלוקת. הרעיון היה שהחוקה האמריקנית, במתכונתה הנוכחית, לא פרטה או הגנה על זכויות של האנשים, וככזו חסרה תוספת שתבטיח זכויות אלו. למרות זאת, אמריקנים רבים באותו הזמן התנגדו למגילת הזכויות: אם תתווסף מגילה כזו, חששו רבים, היא תתפרש יותר מאוחר כרשימה של כל הזכויות שהובטחו לאנשים. במילים אחרות, הזכויות שיפורטו במגילה יהיו הזכויות היחידות מהן יהנו תושבי ארצות הברית, ואם זו תתפרש במובן צר יותר, המצאותה של מגילה כזו תגביל, למעשה, את חרותם של האנשים, במקום להבטיחה.

תומכי המגילה טענו כי המגילה לא צריכה להתפרש וגם לא תתפרש כרשימה הממצה של זכויות התושבים; כלומר, המגילה תציב דוגמה על מנת להראות אילו זכויות חשובות היו בידי האנשים, אך גם שלאנשים היו זכויות אחרות. המשתייכים לזרם זה היו בטוחים שמערכת המשפט תפרש זכויות אלה במובנן הרחב יותר.

[עריכה] תאוריות לשילוב מגילת הזכויות בשיפוט

בעוד מגילת הזכויות המקורית הייתה תקפה רק לממשל הפדרלי, ולא למדינות, החל בית המשפט העליון של ארצות הברית במגמה של שילוב הזכויות המובטחות במגילה גם ברמה של המדינה; תחילה בהדרגתיות, באמצע המאה ה-19, ולאחר מכן בצורה מוחלטת, החל משנות החמישים של המאה ה-20. כל זאת בעיקר בהסתמך על התיקון הארבע-עשר, הדורש מן המדינות במפורש שלא להפר את זכויות התושבים.

[עריכה] התיקונים

התקונים המרכיבים את מגילת הזכויות הם:

• התיקון הראשון - מבטיח את חופש הביטוי, העיתונות, הדת, ההתאספות הרגועה, החופש לפנות לממשלה, אוסר על בית הנבחרים לחוקק חוק "המבסס דת".
• התיקון השני- הזכות להחזיק ולשאת נשק.
• התיקון השלישי- הגנה משיכון של חיילים בביתו של אדם.
• התיקון הרביעי- הגנה מחיפוש ואחזקה (מעבר לגבולות הסביר) של אדם.
• התיקון החמישי- הליך משפטי הוגן, איסור להאשים אדם פעמיים על אותו פשע, הזכות שלא להפליל את עצמך, הגבלות על הפקעות רכוש בידי המדינה (דרישה לשילום פיצויים נאותים).
• התיקון השישי- משפט בידי חבר מושבעים, וזכויות אחרות של הנאשמים.
• התיקון השביעי- משפט אזרחי בידי חבר מושבעים.
• התיקון השמיני- אוסר על קביעת ערבות מופרזת לשחרור אדם, על קנסות מופרזים, כמו גם על ענישה "אכזרית ובלתי רגילה".
• התיקון התשיעי- מבהיר שמניית חלק מהזכויות אינה מונעת קיומן של אחרות השמורות בידי העם.
• התיקון העשירי - מצהיר שהסמכויות שאינן לארצות הברית, הן למדינות ולעם, עוד הערה משמעותית למאבק בין זכויותיהן של המדינות לזכויות השלטון הפדרלי (זכויות הברית).
• התיקון ה-27- מונע משינוי של שכר חברי הקונגרס לחול עוד באותו קונגרס המשנה אותו. תיקון זה היווה חלק משנים עשר התיקונים שהועברו לקונגרס בהצעה המקורית אולם יש מחלוקת האם הוא נכלל במגילת הזכויות.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• הטקסט המלא של מגילת הזכויות בעברית, באדיבות שגרירות ארצות הברית בישראל
• הטקסט המלא של מגילת הזכויות (באנגלית)

חוקת ארצות הברית
גוף החוקה מבוא | פרק 1 | פרק 2 | פרק 3 | פרק 4 | פרק 5 | פרק 6 | פרק 7
תיקונים לחוקת ארצות הברית מגילת הזכויות: 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 תיקונים נוספים: 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27
היסטוריה של חוקת ארצות הברית	פסקאות בעלות חשיבות בחוקה
תקנון הקונפדרציה | ועידת פילדלפיה | פשרת קונטיקט | החותמים על חוקת ארצות הברית | פשרת מסצ'וסטס | כתבי הפדרליסט | ניסיונות לא מוצלחים לתיקון חוקת ארצות הברית	פסקת המסחר | פסקת ההליך ההוגן | פסקת ההגנה השווה | פסקת ההקמה | פסקת האמון המלא | פסקת חופש הפולחן | פסקת הנחיצות והנכונות | פסקת זכויות היתר והחסינויות | פסקת העליונות
פרשנות סמכות האכיפה של הקונגרס | הכללת מגילת הזכויות בחוקת ארצות הברית | תאוריה חוקתית