התיקון ה-22 לחוקת ארצות הברית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התיקון ה-22 לחוקת ארצות הברית מגביל את כהונתו של אדם כנשיא ארצות הברית לשתי קדנציות.
תוכן עניינים |
[עריכה] התיקון
[עריכה] מקור
[עריכה] Section 1
No person shall be elected to the office of the President more than twice, and no person who has held the office of President, or acted as President, for more than two years of a term to which some other person was elected President shall be elected to the office of the President more than once. But this Article shall not apply to any person holding the office of President when this Article was proposed by the Congress, and shall not prevent any person who may be holding the office of President, or acting as President, during the term within which this Article becomes operative from holding the office of President or acting as President during the remainder of such term.
[עריכה] Section 2
This article shall be inoperative unless it shall have been ratified as an amendment to the Constitution by the legislatures of three-fourths of the several States within seven years from the date of its submission to the States by the Congress.
[עריכה] תרגום
סעיף 1
- אף אדם לא ייבחר לכהונת נשיא יותר מפעמיים ואף אדם אשר החזיק במשרת הנשיא או כיהן בפועל כנשיא למשך יותר משנתיים בתקופת כהונה אליה נבחר אדם אחר לנשיא לא ייבחר למשרת הנשיא יותר מפעם אחת. אבל תיקון זה לא יחול על אדם אשר החזיק במשרת הנשיא כאשר תיקון זה הוצע על ידי הקונגרס ולא ימנע מאדם אשר מחזיק במשרת הנשיא או מכהן בפועל כנשיא במהלך הזמן בו נכנס התיקון לתוקף לכהן כנשיא עד סוף תקופת כהונתו.
סעיף 2
- תיקון זה לא ייכנס לתוקף אלא אם יאושר על ידי שלושה רבעים ממדינות ארצות הברית תוך שבע שנים מהעברתו למדינות על ידי הקונגרס.
[עריכה] פרשנות
ישנה מחלוקת בשאלה האם נשיא שכיהן במשך שתי קדנציות יכול להבחר שוב כסגן נשיא. מצד אחד טוענים שהתיקון ה-12 לחוקה, הקובע שמי שלא כשיר לכהן כנשיא לא כשיר לכהן כסגן נשיא, מונע אפשרות כזאת. מאידך, נטען שהתיקון ה-12 מתייחס רק למי שפסול לכהונה - והתיקון ה-22 הרי חל רק על היבחרות, ולא על הכהונה בתפקיד. אין כל ספק, שנשיא לשעבר יכול להפוך לנשיא ממשרה אחרת בהיררכיית המשרות מהם נבחר נשיא (כשהנשיא נפטר ואין סגן נשיא), הגם שסביר להניח שזה לא יקרה לעולם. מכאן, כך הטענה, שהוא אינו פסול לכהונה, אלא להיבחרות גרידא.
יותר משהאפשרות שנשיא שכיהן שתי קדנציות יתמודד למשרת סגן נשיא היא לא חוקתית, היא לא סבירה.
[עריכה] היסטוריה
מקובל לטעון שג'ורג' וושינגטון, הנשיא הראשון של ארצות הברית, קבע את הנוהג שנשיא לא יכהן יותר משתי קדנציות, אולם בנאום הפרישה שלו הוא אמר שהוא פורש בגלל גילו המבוגר (הוא היה בן 65 בעת פרישתו), ועל כן ייתכן שהיה ממשיך לתקופת כהונה שלישית אילולא הרגיש מבוגר מדי. תומס ג'פרסון, הנשיא השלישי של ארצות הברית, סירב להתמודד לכהונה שלישית וצוטט כאומר שאם משך כהונת נשיא ארצות הברית לא תקבע לתקופה מוגבלת על ידי החוקה או נוהג, משרת הנשיא אשר נקבעה להלכה לארבע שנים תהפוך למעשה לכהונה לכל החיים. יורשיו של ג'פרסון: ג'יימס מדיסון, ג'יימס מונרו ואנדרו ג'קסון נמנעו גם הם מלהתמודד על תקופת כהונה שלישית. באותה תקופה היו קולות שאל לנשיא לכהן יותר מתקופת כהונה אחת וייתכן שהיה לדבר השפעה על כך שנשיאים רבים כיהנו רק תקופת כהונה אחת. בהמשך, היו שלושה נשיאים אשר כיהנו שתי קדנציות וניסו להבחר לתקופת כהונה שלשית, אולם הדבר לא עלה בידם. היו אלו יוליסס סימפסון גרנט שמפלגתו לא בחרה בו בפריימריס, גרובר קליבלנד שניסה להבחר לכהונה נוספת אחרי שתי קדנציות לא רצופות, ותאודור רוזוולט שלאחר הפסקה של ארבע שנים מיוזמתו, בעקבות הנוהג שלא לרוץ לכהונה שלישית, ניסה להבחר שוב. שאר נשיאי ארצות הברית עד שנת 1932 לא סיימו שתי קדנציות, או שלא יכלו להתמודד על כהונה שלישית עקב מחלה (וודרו ווילסון).
בשנת 1940 התמודד פרנקלין דלאנו רוזוולט על תקופת כהונה שלישית, לטענת תומכיו בגלל מלחמת העולם השנייה שהייתה בעיצומה. הוא המשיך והתמודד שוב בשנת 1944 וזכה בתקופת כהונה רביעית.
בעקבות כהונתו הארוכה של רוזוולט כנשיא, עבר בקונגרס בשנת 1947 הצעת התיקון להגביל את משך הכהונה של הנשיא בחוקה, וההצעה אושררה על ידי המספר הנדרש של מדינות ארצות הברית (36), ב-1 במרץ 1951.
[עריכה] תמיכה והתנגדות
תומכי ההצעה טוענים שמצב בו אדם מכהן בתפקיד הנשיא יותר מדי שנים עלול להביא למצב קרוב לדיקטטורה, גם אם נאורה, שמשרת הנשיא עלולה לרכז יותר מדי כח ושיש בכהונה ארוכה של הנשיא סכנה להפרדת הרשויות.
מתנגדי ההצעה טענו שיש בה פגיעה בחופש הבחירה ובדמוקרטיה ושההצעה הועלתה על ידי קונגרס שנשלט על ידי הרפובליקנים, כסוג של נקמה נגד פרנקלין רוזוולט שהיה מהמפלגה הדמוקרטית. יצוין שההצעה להגביל את משך כהונת הנשיא עלתה פעמים רבות לפני כהונת רוזוולט כנשיא, ושהיו גם דמוקרטים שתמכו בהצעת התיקון.
הצעות רבות הוגשו לבטל את התיקון ה-22 לחוקה, אולם אף אחת מהן לא עברה את ההליכים הנדרשים בתוך הקונגרס.
ביל קלינטון הציע בשנת 2003 לתקן את החוקה כך שנשיא שכיהן שתי קדנציות יוכל להבחר שוב לאחר תקופת צינון.
[עריכה] השפעות
התיקון לא חל על הארי טרומן שהיה הנשיא המכהן בעת העלאת התיקון לאשרור. טרומן החל במסע בחירות לקראת תקופת כהונה שלישית אולם פרש מהמירוץ מוקדם לאחר תוצאות גרועות בפריימריס בניו המפשייר.
התיקון חל עד כה על ארבעה נשיאים לאחר שאושרר. היו אלו דווייט אייזנהאואר, רונלד רייגן, ביל קלינטון וג'ורג' ווקר בוש.
חוק יסוד: הממשלה (1992), המכונה חוק הבחירה הישירה, קבע מגבלה דומה על בחירה ישירה של ראש ממשלה בישראל. על פי החוק, "מי שכיהן כראש ממשלה שבע שנים רצופות לא יהיה מועמד בבחירות לראש הממשלה שבסמוך לאחר מכן". סעיף זה לא הגיע מעולם לידי ביטוי, מכיוון שאף אחד מבין המתמודדים בבחירות על פי החוק המדובר לא כיהן כראש ממשלה שבע שנים רצופות.
[עריכה] קישורים חיצוניים
מסמך בנושא שהוגש לקונגרס באנגלית
| חוקת ארצות הברית | |
|---|---|
| גוף החוקה
מבוא | פרק 1 | פרק 2 | פרק 3 | פרק 4 | פרק 5 | פרק 6 | פרק 7 |
|
| תיקונים לחוקת ארצות הברית
מגילת הזכויות: 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 תיקונים נוספים: 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 |
|
| היסטוריה של חוקת ארצות הברית | פסקאות בעלות חשיבות בחוקה |
| תקנון הקונפדרציה | ועידת פילדלפיה | פשרת קונטיקט | החותמים על חוקת ארצות הברית | פשרת מסצ'וסטס | כתבי הפדרליסט | ניסיונות לא מוצלחים לתיקון חוקת ארצות הברית | פסקת המסחר | פסקת ההליך ההוגן | פסקת ההגנה השווה | פסקת ההקמה | פסקת האמון המלא | פסקת חופש הפולחן | פסקת הנחיצות והנכונות | פסקת זכויות היתר והחסינויות | פסקת העליונות |
|
פרשנות סמכות האכיפה של הקונגרס | הכללת מגילת הזכויות בחוקת ארצות הברית | תאוריה חוקתית |
|
