מוזיקה ערבית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המוזיקה הערבית הושפעה רבות מהמוזיקה הטורקית והמוזיקה הפרסית.
האופיני למוזיקה זו, היותה בנויה על "מקאמים" (מעין תבניות מוזיקליות, אשר מתבססות על כללים נוקשים, ומהוות הבסיס להלחנה).
במוזיקה הערבית, נהוג להשתמש ברבעי טונים, בכדי לקשט את המנגינה, בניגוד למוזיקה מערבית המשתמשת בחצאי טונים. במוזיקה הערבית נוהגים להשתמש, בין היתר בתבנית קצבית של עשרה רבעים בתיבה, אשר בה הדגש על הפעמה הראשונה, השישית והשביעית.
המוזיקה הערבית היא חד-קולית (מונופונית), כלומר כל הקולות מנגנים את אותה המנגינה, בניגוד למוזיקה המערבית שבה לכל קול עצמאות משלו.
במוזיקה הערבית משתמשים במרווח סקונדה מוגדלת, כמו המרווח בין מי במול לפה דיאז, מרווח שלא אופייני למוזיקה המערבית.
[עריכה] כלי המוזיקה הערבית
במוזיקה ערבית משתמשים בכינור ערבי, הנראה בדיוק כמו הכינור המערבי, אך מכוון בקווינטה, קוורטה וקווינטה בתווים סול, רה, סול ורה, בניגוד לכינור המערבי (המכוון בקווינטות בתווים סול, רה, לה, מי). משתמשים גם בעוד, כלי מיתר ערבי, אשר בניגוד לכלי פריטה רבים, הוא בעל צוואר ללא סריגים בכדי לאפשר שימוש ברבעי טונים. משתמשים גם בתוף מרים, בצ'לו, בחליל ערבי ובקאנון, כלי פריטה אשר לו 72 מיתרים (כל מיתר מוכפל פי 3), מה שאומר שיש לו 24 צלילים אפשריים.
[עריכה] ראו גם
- מוזיקה ערבית - מונחים
- מקאם
- כלי נגינה מזרחיים
- זמרים ערביים מפורסמים