מוניזם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוניזם הוא מונח מתחום האונטולוגיה שמקורו מיוונית (monos) ומשמעו "יחיד". הגישה המוניסטית טוענת שמאחורי ריבוי הדברים שסביבנו מסתתר עקרון אחד: גורם יחיד בלתי משתנה ובלתי ניתן לחלוקה שאחראי למופעים השונים שבטבע ומסביר אותם. תפיסה זו עומדת בניגוד לדואליזם ולפלורליזם שמניחים שבבסיס ההוויה מצוי ניגוד וריבוי.
אבי תפיסה זו בפילוסופיה הקדם סוקרטית הוא תאלס שגרס ש"הכל מים". התפיסה המוניסטית הגיעה למלא עומקה בפילוסופיה היוונית במשנתו של פרמנידס. הפער העצום בין הפילוסופיה המוניתית של פרמנידס לבין תפיסת הריבוי והשינוי שייצג הרקליטוס יושב במידת מה על ידי רעיון האידאות של אפלטון שאפשר הבנה של קיום הריבוי בצד קיומה של אחדות.