מאוריטניה (פרובינקיה רומית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק בממלכה קדומה ופרובינקיה רומית. לערך העוסק במדינה המודרנית, ראו מאוריטניה.

גבולותיה של ממלכת מאוריטניה הקדומה ושכנותיה

מאוריטניה או מאורטניה הייתה חבל ארץ קדום, ממלכה היסטורית ומאוחר יותר פרובינקיה רומית בצפון מערב אפריקה שהשתרעה על השטחים שכיום מהווים את צפון מרוקו ואלג'יריה.

מקור שמה של הממלכה הוא כנראה מהשבט הברברי של המורים שישבו בה בימי קדם. בנוסף לשבט זה ישבו עוד עשרות שבטים ברברים אחרים בארץ, בנוסף לשבטים מדבריים שהיגרו ממרכז אפריקה. מהמאה ה-8 לפנה"ס והלאה החלו מתיישבים הפניקים בחופי מאוריטניה בתחנות מסחר. המרכזים הפניקים החשובים היו ככול הנראה טינגיס (טנג'ר המודרנית) ובוולובליס. עם התחזקותה של קרתגו סרו הערים הפניקיות במאוריטניה לשליטתה.

במהלך המאה ה-2 לפנה"ס התגבשה ממלכה עצמאית באזור כאשר מספר שבטים התאחדו, כתגובה לעלייתה של ממלכת נומידיה. במלחמת יוגורתה, שנערכה בין הרפובליקה הרומית לבין יוגורתה מלך נמידיה, שיחקו מאוריטניה ומלכה בוככוס תפקיד חשוב במהלך המלחמה, כאשר היא החליפה צדדים בין שני הניצים. המלחמה הסתיימה עם הסגרתו של יוגורתה על ידי בוככוס לידי לוקיוס קורנליוס סולה.

לאחר מותו של בוככוס עלה לשלטון הממלכה בנו בוככוס השני. לאחר מותו של בוככוס הפכה הממלכה למדינת חסות רומית ויובה השני הוכתר למלכה על ידי הרומים. בשנות שלטונו של יובה חדרו למאוריטניה יסודות תרבותיים הלניסטים ורומאים רבים, והיא הפכה בהדרגה לממלכה הלניסטית טיפוסית. תלותה של הממלכה ברומא הלכה וגברה, וכבר בימיו של אוגוסטוס הוקמה בשטחה מושבות חיילים משוחררים ומבצרים. כמו כן נמצאו מטבעות עם כתובות לטיניות שנטבעו כבר בימי שלטונו של בוככוס השני.

עם הירצחו של תלמי, מלכה האחרון של מאוריטניה, על ידי הקיסר הרומי קליגולה בשנת 40 פרץ מרד בממלכה. לאחר עלייתו של קלאודיוס לכס הקיסרות הרומית דוכא המרד והממלכה סופחה באופן רשמי לאימפריה הרומית.

הפרובינקיה חולקה לשני יחידות מנהליות שונות, מאוריטניה של קיסריה, ומאוריטניה של טינגיס. הערים טיניגס ווולובליס קיבלו מעמד של מוניקפיום, הוצב נציב על הממלכה, בן למעמד הפרשים והחל גיוס של ילידים לחיילות העזר של הצבא הרומי. העיר קיסריה הפכה למושבה של חיילים רומים משוחררים. יחד עם זו השליטה הרומית על הארץ הייתה מוגבלת ברובה לאזורי החוף ורוב פנים הארץ נשאר מחוץ להשפעתם.

עם פלישתם של הונדלים ב־428 לצפון אפריקה נפלה גם מאוריטניה לידיהם והיוותה חלק ממלכתם. האימפריה הביזנטית הצליחה בשנת 533 להשמיד את הממלכה הונדלית בצפון אפריקה, אולם היא לא הצליחה לגבש את שלטונה במאוריטניה ושלטה רק על מספר נקודות מבודדות בחופה הצפוני, שלטון שנמשך עד לכיבושה הסופי של הארץ על ידי הערבים במהלך המאה ה-7 לפנה"ס