מוריס עמנואל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוריס עמנואל (צרפתית: Maurice Emmanuel נולד ב-2 במאי 1862, נפטר ב-14 בדצמבר 1938) היה מלחין צרפתי.
מארי פרנסואה מוריס עמנואל נולד בבורגונדי וגדל בדיז'ון והחל לשיר במקהלת קתדרלה בגיל שבע. הוא נכנס לקונסרבטואר של פריז, למד שם קומפוזיציה אצל לאו דליב ויצר קשר עם קלוד דביסי, שלמד שם גם הוא.
עמנואל פיתח קריירה אקדמית ראויה לציון. הוא כתב בשנת 1895 מסה על המוזיקה של יוון העתיקה והתמנה לפרופסור לתולדות המוזיקה בקונסרבטואר של פריז בשנת 1909. בין תלמידיו שם היו אוליביה מסייאן ואנרי דיטייה. עמנואל התעניין בשירי עם, מוזיקה אוריינטלית ומודוסים אקזוטיים - השימוש שעשה במודוסים אלה בחיבוריו הבעית את דליב, שפסל אותו מלגשת לפרס רומא.
עוד שימש מנצח מקהלה בכנסיית סן-קלוטילד, שם היה שרל טורנמיר נגן העוגב, בשנים 1904 עד 1907.
יצירותיו כוללות אופרות על פי "פרומתאוס הכבול" ו"סאלאמין" של אייסכילוס, סימפוניות, רביעיות מיתרים ועוד מוזיקה קאמרית. בדומה לרבות מיצירותיו, שש הסונטינות שלו לפסנתר סולו מציגות את תחומי התעניינותו האקדמית. הראשונה יונקת מן המוזיקה של בורגונדי, בשנייה ממוזגת שירת ציפורים, השלישית מביאה נעימה עממית מבורגונדי כפרק הסיום שלה, הרביעית מכונה בכותרת משנה en divers modes Hindous ("במודוסים הינדים שונים").
[עריכה] מקורות
- Malcolm MacDonald, notes for recording Continuum CCD 1048, Maurice Emmanuel Six Sonatines, Peter Jacobs (piano).
