פסנתר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פסנתר הוא כלי נגינה ממשפחת כלי המקלדת שהומצא בעשור האחרון של המאה ה-17 או בתחילת המאה ה-18. מנעד הצלילים של הפסנתר הוא הגדול ביותר מבין כל כלי הנגינה (מלבד הנבל), ומתפרש על מעל שבע אוקטבות. רוב הפסנתרים בעלי 88 קלידים, ומגיעים עד לה נמוך (במפתח פה, אוקטבה מתחת לשישה קווי עזר נוספים לחמשה) ועד דו גבוה (במפתח סול, שתי אוקטבות מעל ל-9 קווי עזר נוספים לחמשה), אך יש גם פסנתרים יוצאי דופן המגיעים עד ל-97 קלידים.

מנעד הצלילים של הפסנתר הסטנדרטי (88 קלידים):

במאה האחרונה נפוצים שני סוגים של פסנתרים: פסנתר הכנף, שבו המנגנון המכני של הפסנתר נמצא במאוזן לקרקע, ופסנתר עומד פסנתר שבו המנגנון המכני נמצא במאונך לקרקע, המכונה גם "פסנתר קיר".

תוכן עניינים 1 היסטוריה 1.1 יצרניו 2 מקומו של הפסנתר במוזיקה 3 איכות הפסנתר 3.1 אבחון מכני של הפסנתר 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

ראו גם: פורטה-פיאנו

הפסנתר הומצא על ידי ברטולומיאו קריסטופורי, אוצר כלי הנגינה של משפחת מדיצ'י בפירנצה. החידוש בפסנתר, בשונה מכלי המקלדת האחרים שהיו קיימים עד כה, הוא שבפסנתר היה אפשר לשלוט על חוזק הצליל בהתאם לעוצמת הלחיצה על הקליד, ולכן זכה הפסנתר לשם "פיאנו-פורטה" (Piano-Forte, באיטלקית חלש-חזק), וכיום, בהרבה שפות קוראים לפסנתר "פיאנו" (Piano), כקיצור של פיאנו פורטה.

הפסנתר הוא התפתחות של הצ'מבלו שהיה קיים כבר מאות שנים לפניו. כמו הצ'מבלו גם הפסנתר הוא כלי מקלדת וכלי מיתר, אך בעוד שהצ'מבלו הוא כלי פריטה, הרי שבפסנתר מופקים הצלילים על ידי "פטישים" המקישים על המיתר, ולכן הפסנתר הוא גם כלי הקשה. ההקשה בפסנתר מאפשרת שליטה באצבעות על חוזק הצלילים, שליטה שלא הייתה קיימת בצ'מבלו. כלי דומה הוא העוגב שגם לו יש מנענעים, אך בכלל אינו שייך למשפחה זו, מכיוון שהוא כלי נשיפה ואין בו מיתרים.

במנגנון הפסנתר חלו שינויים ונוספו המצאות במשך מאות שנים. כך לדוגמה, את פטישי העור המעובד החליפו פטישים מצופים בד לבד דחוס, המאפשרים צליל עמוק וחזק יותר. באופן דומה, מנגנון הפסנתר עבר שינויים רבים שאיפשרו החזרה מהירה יותר של הפטישים, על מנת לאפשר נגינת אותו צליל פעמים רבות ככל הניתן בשנייה. למעשה, המנגנון הטוב ביותר נמצא בפסנתרי כנף הנעזרים בכוח המשיכה של כדור הארץ על מנת ליצור התנגדות לכוח שמפעיל הנגן. פסנתר עומד מחקה מנגנון זה על ידי שילובם של קפיצים המבטיחים החזרה מהירה. מנגנון הפסנתר משלב מספר אלמנטים מרכזיים נוספים, כגון אטמים, שתפקידם לחסום את הצליל כאשר נפסקת הלחיצה על הקליד, הדוושה הימנית, שתפקידה לבטל את פעולת האטמים, והדוושה השמאלית, שמסייעת להחליש את עוצמת הצלילים. ברוב פסנתרי הקיר נמצאת בין שתי הדוושות גם "דוושת אימון", שלחיצה עליה מורידה בד לבד בין הפטישים למיתרים ומאפשרת נגינה בעוצמת צליל נמוכה בהרבה, אולם בדוושה זו לא נוהגים להשתמש בהופעה מול קהל, בגלל הצליל הסגור והמופנם. קיימים גם פסנתרי כנף בעלי דוושה נוספת, אמצעית, המסייעת לדוושה הימנית להפיק ערבוב של הרמוניות, ומשמשת בעיקר נגנים מקצועיים ומיומנים במיוחד.

עם המעבר למסגרת פלדה (בשנת 1820 לפסנתר כנף וב -1825 לפסנתר עומד), שהחליפה את מסגרת העץ, התאפשר לבוני הפסנתרים למתוח את מיתרי הפסנתר למתח גבוה מאוד, של כעשרים טונות. מתח זה מאפשר לפסנתר להנות מצליל חזק ומתמשך, בשונה מהפסנתרים של המאה ה-18 שצלילם היה קטן בהרבה. יש לזכור כי הפסנתר המודרני, שצלילו חזק ובהיר, איננו הפסנתר עליו נכתבו היצירות הקלאסיות לפסנתר.

כיום מיתרי הפסנתר עשויים פלדה. את מיתרי הפסנתר לא נהוג להחליף בתדירות גבוהה, כמו בשאר כלי המיתר, כמו הכינור למשל. כיוון שיש הבדל בעוצמת המיתרים הארוכים והקצרים (הקצרים יותר חלשים בעוצמתם), בצלילים הגבוהים, לכל צליל יש שלושה מיתרים לאותו צליל, שעליהם הפטיש מכה, ובצלילים הגבוהים ביותר, אף ארבעה מיתרים. כך נוצר איזון בעוצמת הצליל בין הצלילים הנמוכים והגבוהים. עקב המעבר למיתרי פלדה גם מיתרי הבס השתנו, ונהיו יותר חזקים ו"בומבסטיים" ופחות עדינים כמיתרי הסופרן (המיתרים הגבוהים).

[עריכה] יצרניו

עקב תכונותיו היחודייות, וקלות הנגינה היחסית בו, הפך הפסנתר לכלי נפוץ מאוד. בתחילת המאה העשרים, לאחר שהושלמה מלאכת פיתוחו של הפסנתר המודרני, פעלו בעולם אלפי חברות לייצור פסנתר. כיום, עם העלייה בשימוש בכלי מקלדת דיגיטליים, פחת מספרם של הפסנתרים בשיעור ניכר. כבעבר, הפסנתרים הטובים ביותר מיוצרים בגרמניה, ובמידה פחותה בצ'כיה. עם זאת, פסנתרים באיכות גבוהה מיוצרים כיום גם במזרח הרחוק ואפילו באוסטרליה. במשך מאה וחמישים השנים האחרונות התייחסו המומחים לשלושה יצרנים מובילים: Steinway & Sons, Bechstein, Boesendorfer כיצרני הפסנתרים הטובים בעולם. עם זאת, בשנת 1981 הוקם באיטליה מפעל חדש לייצור פסנתרים שהתיימר להיות הטוב בעולם. המפעל, שעושה שימוש בעץ ממנו נבנו כלי המיתר של סטרדיווריוס, הוקם על ידי מהנדס ופסנתרן: פאולו פאצולי (Fazioli). פסנתרי פאצולי הפכו בשני העשורים האחרונים לשם דבר, ומקובל כיום לטעון כי הם הטובים בעולם. במקביל לירידה המתמשכת בביקוש לפסנתרים, שתי מלחמות העולם פגעו קשות ביצרני הפסנתרים הגרמנים שהוזכרו לעיל שאף אחד מהם איננו עוד בבעלות גרמנית. סיפורו של מפעל בכשטיין טיפוסי: עקב הקשרים ההדוקים בין בעלת המפעל, הלנה בכשטיין לאדולף היטלר, הועבר המפעל לידי הממשלה הגרמנית במסגרת תהליך של נאציפיקציה. צליל הבכשטיין המקורי אבד עם חורבן המפעל במהלך המלחמה. פסנתרי בכשטיין עדיין מיוצרים כיום, אך החברה נרכשה לאחרונה על-ידי סאמיק, החברה הדרום קוריאנית המייצרת פסנתרים זולים בייצור המוני. לשם הוזלת המחיר, מיוצרים הפסנתרים במפעל חדש מתוך שיתוף פעולה עם יצרני פסנתרים צ'כים.

[עריכה] מקומו של הפסנתר במוזיקה

הפסנתר משתתף בסוגי מוזיקה רבים מאוד. בין השאר לוקח הפסנתר חלק חשוב מאוד במוזיקה הקלאסית. רוב המלחינים הגדולים של התקופה הקלאסית, כגון מוצרט או לודוויג ואן בטהובן ניגנו בפסנתר, וכתבו עבורו. בתקופה הרומנטית: פרדריק שופן, רוברט שומן, פרנץ ליסט, יוהנס ברהמס, פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי ופליקס מנדלסון. עם הזמן, היצירות לפסנתר נהיו יותר ויותר מסובכות, ואפשר לראות את היצירות האלה אצל ליסט בעיקר, ועוד מלחינים לפסנתר בתקופה מאוחרת יותר. בנוסף, הפסנתר גם משמש כלי עזר למלחינים רבים, ומקל עליהם את ההלחנה; היות ובפסנתר ניתן לנגן צלילים רבים בו זמנית, מלחין הכותב לתזמורת, יכול לנגן חלק ניכר מן התזמור באמצעות מקלדת הפסנתר, וכך לדמות את התוצאה הסופית. עקב כך, מלחינים רבים נעזרים בפסנתר בכתיבתם, ורבות היצירות שנכתבו במקור לפסנתר או עובדו לנגינה בו לאחר מכן.

במאה העשרים השתלב הפסנתר גם במוזיקה הקלה. בג'אז מספק הפסנתר בדרך כלל את ההרמוניה, ככלי מלווה, וכסולן. בהרכבים מסוימים, כמו למשל שלישיית ג'אז, משמש הפסנתר ככלי מוביל. פסנתרנים מפורסמים בג'אז הם,ביל אוונס, ת'לוניוס מונק, בובי טימונס, וינטון קלי, קית' ג'ארט ובאד פאוול. כמו כן, משתמשים בפסנתר גם בפופ, ברוק, בקאנטרי, במטאל, ובמוזיקה אפרו-אמריקנית כמו בלוז.

[עריכה] איכות הפסנתר

שאלה העולה תדיר ביחס לפסנתרים היא כיצד ניתן למדוד את איכותו של הפסנתר. שאלה זו חשובה שכן פסנתר הוא כלי נגינה מורכב מבחינה טכנית, ומכאן שאין די בצליל טוב כמדד יחיד לאיכותו. גם שם טוב איננו בהכרח מעיד על טיבו של הפסנתר או אמינותו - מפעלים רבים החליפו בעלים, ורבים אף יותר המפעלים בעלי השמות המבטיחים לכאורה שתוצרתם ירודה. יתרה מכך - בשונה משאר המוצרים הנמצאים בביתנו, פסנתר ישן איננו בהכרח גרוע מפסנתר חדש. איכותו של פסנתר תלויה אם כן בשילוב בין צלילים נעימים לאמינות מכנית גבוהה.

צליל טוב תלוי לא רק באופי הצליל הנשמע אלא גם ביכולתו הדינמית של הפסנתר, היכולת להשמיע צלילים נעימים במגוון רחב של עוצמות. צליל טוב נובע משילוב של גורמים רבים ומגוונים - החל מאיכות העץ ממנו נבנה לוח התהודה של הפסנתר, סוג העץ, הדבק המשמש להדבקת לוח התהודה וכלה במצבם של המיתרים והפטישים. יש המטילים יהבם על פטישים מתוצרת גרמנית, אך יש לזכור כי גם פטישים מהאיכות הטובה ביותר אינם יכולים לפצות על בניה ירודה, עץ שלא עבר תהליך נכון של יבוש, ועוד. פסנתר עומד שגובהו מתחת לכ 1.16 מטר יתקשה להשמיע צליל טוב מאוקטבות הבס, שכן מיתרי הבס זקוקים לאורך רב יותר על מנת להתנודד ולהשמיע צליל. מכאן, שבפסנתרים שגובהם נמוך מ 1.16 מטר יש להאזין לבסים (במיוחד אלה שמנוגנים לעתים קרובות) בקשב רב על מנת לעמוד על טיבם. האזנה זו עתידה להיות מלווה באכזבה שכן מעטים הפסנתרים העומדים המסוגלים להפיק צלילי באס שדומים באופיים לזה של פסנתר כנף. ביחס לפסנתרי כנף יש לזכור שמימד האורך אף הוא מהווה קושי, פסנתר שאורכו אינו רב (פחות מכ 1.55 מטר) יתקשה לעתים קרובות להפיק צליל עשיר. עם זאת, יש לסייג דברים אלה שכן ניתן למצוא פסנתרים בעלי צליל קטן יחסית אך מעניין מתחת לאורך זה. אורכו האידאלי של פסנתר כנף המיועד לבית מגורים הינו כ- 1.85 מטר לערך. פסנתרים ארוכים יותר מכונים "כנף קונצרטנטי", והם מיועדים לאולמות. הכנף משמשת בפסנתרים המצוידים בה כמגבר אקוסטי שמקרין את הצליל. יכולת ההקרנה של הצליל בפסנתרי כנף גבוהה מזו של פסנתרים עומדים בין היתר מאחר ומקור הצליל הוא אופקי ולא אנכי.

[עריכה] אבחון מכני של הפסנתר

על מנת לאבחן את מצבו המכני של הפסנתר יש להיעזר בדרך כלל בספרי הדרכה ו/או במומחה. באופן דומה, את גילו של פסנתר ניתן לאבחן באמצעות השוואת מספר השלדה של הפסנתר, המופיע בדרך כלל על לוח התהודה סמוך לפתחו העליון של הפסנתר העומד או סמוך לקלידים בפסנתר כנף. מאחר ויצרנים נוטים למספר את כל סוגי הפסנתרים המיוצרים במפעלם במספור עוקב, ניתן באמצעות מדריך מתאים (המכונה לעתים 'אטלס') לגלות מה גילו של הפסנתר. בפסנתרים מודרנים המצוידים בפטישים מסוג 'רנר' ניתן להבחין בתאריך הייצור המדויק של הפטישים המוטבע על הפטיש הסמוך לזה עליו מוטבע שם החברה. בדיקה ויזואלית של המנגנון יכולה ללמד רבות על מצבו של הפסנתר, ככל שהדבר נוגע לצבעם של החלקים ואחידותם. המכניקה, כלומר מנגנון הפסנתר, היא לבו של הפסנתר. בהעדרה של מכניקה טובה ייתכן והפסנתר יפיק צלילים עשירים, אך פסנתרנים יתקשו בנגינה עליו. הבעיות העיקריות הנובעות ממכניקה לקויה הן מגע קל או קשה מדי (שני ליקויים אלה ניתנים לתיקון, בהשקעה כספית) והעדר החזרה טובה של הקלידים (גם כאן ניתן במקרים רבים לתקן את הליקוי).

פסנתר מתוחזק היטב, אשר עבר כיוון מדי כשנה (או יותר) טוב במידה ניכרת מפסנתר חדש יותר, מאותה תוצרת, שלא תוחזק כראוי.

כלי נגינה מרכזיים במוזיקה המערבית

כלי נשיפה ממתכת: חצוצרה, קרן יער, טרומבון, בריטון, טובה

כלי נשיפה מעץ: פיקולו, חליל, אבוב, קלרנית, בסון

כלי פריטה: נבל, גיטרה, עוד

כלי קשת: כינור, ויולה, צ'לו, קונטרבס

כלי הקשה: תופים, מצלתיים, קסילופון, טימפני

כלי מקלדת: פסנתר, עוגב, אורגן חשמלי, מקלדת אלקטרונית

בנוסף, נהוג לפזר נפתלין בתוך המנגנון המכני של הפסנתר, על מנת לדחות מזיקים כגון עש, אשר עשויים לכרסם בלבד הנמצא בתוך המנגנון. הנפתלין מפיץ ניחוח אשר ניתן להבחנה ממרחק לא רב מהפסנתר.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: פסנתר
ספר לימוד בוויקיספר: נגינה על פסנתר למתחילים א'
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פסנתרים

מיזמי קרן ויקימדיה
ספר לימוד בוויקיספר: נגינה על פסנתר למתחילים ב'