מות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק באל הכנעני מות. לערך העוסק במושג מוות, ראו מוות.
מוֹת הוא אל המוות והשאול הכנעני. הוא בנו של אל ראש האלים, אחיהם של בעל, ים וענת.
משמעות שמו היא משורש המילה מוות, הקיים בכל השפות השמיות.
לפי המיתולוגיה הכנענית שהה האל מות בממלכת המתים, ששכנה מתחת לאדמה, ונקראה "חמירי" (hmiry), שניתן להקבילה למושג העולם הבא ביהדות. כמו ביהדות הקדומה, גם במיתולוגיה הכנענית לא היה קיים המושג "גיהינום" או מקבילה אחרת שלו. ממלכת המתים הכנענית, שנחשבה כ"עולם שמעבר לחיים" נחוותה כמקום של חירות ושחרור, שנשמות המתים השוכנות בו מבלות את ימיהן בסעודות ובמשתאות.
הראייה הכנענית של המוות הייתה סופית ומוחלטת, בלא מושג המקביל לתחיית המתים, והנשמות הנכנסות לממלכת המתים אינן יוצאות. לפי המיתולוגיה הכנענית, בניגוד לנשמות בני האדם, היו האלים נכנסים אליה ויוצאים ממנה באופן סדיר. שפשו, אלת השמש השוכנת בשמים במשך היום, מגיעה לעולם התחתון כל יום אחרי שקיעתה בערב. "קבר שפשו" הוא אחד מן הכינויים שמופיעים בלוחות אוגרית עבור עולם המתים.
ההסבר הכנעני לעונות השנה מסתמך על קיומה של חמירי, ממלכת המתים והשאול. בעל הדד, אחיו של האל מות, מבלה מחצית מן השנה בעולם המתים, משך זמן זה הוא עונת הקיץ החמה והשחונה, שבה אין גשמים. מידי שנה מגיעה אחותו ענת, אלת המלחמה, כדי להילחם עם האל מות ולהחזיר את בעל הדד אל החורף הטוב והנותן חיים.
[עריכה] לקריאה נוספת
John C. Gibson, "Canaanite Myths and Legends", T.& T. Clark Publishers Ltd., September 2004
[עריכה] קישורים חיצוניים
- "חגיגת המתים הכנענית בחורף", מאת כרמית מזרחי - אתר "כישופים"