אל (אל כנעני)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
במיתולוגיה הכנענית, אֵל או אל עליון היה שמו של ראש אלי הפנתאון הכנעני ואחד מהאלים החשובים של העיר אוגרית. נקרא גם אלו, אִל, ותר (שור) - סמל הכוח והפיריון ומכונה באוגרית בכינויים "בני בנות" (=יוצר היצורים), "אב אדם" (=אבי האדם) ו"אב שנם" (=אבי השנים). "מלכ יכננה" (=מלך בוראה) ו"לטפן אל בעל הלב" (בשל רחמנותו וטוב ליבו), מתואר כאל השמים ואביהם של כל האלים שיושב במקום המרוחק מהיישוב, ב"אפיקי תהומותיים" ובמוצאי הנהרות. ( מעניין להשוות ל"וַתֹּאמֶר אֵל אָנִי, מוֹשַׁב אֱלֹהִים יָשַׁבְתִּי בְּלֵב יַמִּים" (יחזקאל כ"ח ב')) ומתואר כחכם גדול ובעל זקן שיבה.
מופיע בכתובות הארמיות של זנג'ירלי וסוג'ין (בשם אל-ועלין). פילון איש גבל מרבה לתאר אותו ומזהה אותו עם קרונוס היווני. בכתובות של קארא-טפה ולפטיס-מגנה מיוחס לאל התואר קן הארץ (=בורא הארץ).
היו בו צדדים של דימיון והקבלה לאנו הבבלי וממנו גם התפתחו מאוחר יותר האלים זאוס היווני, ויופיטר הרומאי. התחתן עם אשרה והוליד את בעל, עשתורת, ענת, ים, מות ועוד אלים נוספים. כמו כן, על פי אגדת הולדת האלים הנעימים והיפים, הוליד מבנות האדם שני בנים-אלים, את שחר - אל הזריחה ואת שלם - אל השקיעה.
בתמונות מאוגרית מתואר כמלך היושב על כיסאו כאשר מלך אוגרית מגיש לפניו מנחה. אף שהוא מתואר כמלך, בפועל משלו ופעלו בעולם בניו: בעל, מות, ים וענת, כל אחד בטריטוריה שלו, והוא היה בתפקיד של נשיא עליון, שבשעת משבר בניו נוטלים ממנו עצה ורשות. על פי השירה האוגרית האל בעל לאחר נצחונו מבקש לבנות לו ארמון ומבקש מאחותו ענת שתשכנע את אל להסכים לכך ולתת הוראה לאל האומנות כתר-וחסס לבנות לו ארמון. (לוח אב"ה עמודות ד'-ה') ובסופו של דבר אשרה היא זו שמשכנעת אותו לבנות את ארמונו של בעל. באגדת אקהת הוא מברך את שופט הצדק דנאל ביורש אקהת, שמאוחר יותר האלה ענת מבקשת ממנו רשות להורגו. ואילו באגדת כרת הוא זה שנותן עצה לכרת הערירי, איך ליצור לעצמו שושלת חדשה, ואף דואג לריפויו ממחלה חשוכת מרפא. על פי המתואר בחג ראש היין, שהיה חג הפקת היין הכנעני, שנעשה בחודש תשרי, הובאו לכבודו מנחות בציר ענבים. קורבן נוסף שהיה נעשה לכבודו היה קורבן של שה.
על פי על פי פרשנותו של קאסוטו לתנ"ך, בבואו של אברהם אבינו לארץ ישראל, הוא פוגש את היישוב הכנעני בית אל, ומתיישב בין היישובים בית אל והעי וקורא בשם ה'. (בראשית פרק י"ב ח') סביר להניח שהיישוב הכנעני בית אל באותה תקופה היה של אנשים שהאמינו ועבדו לאל הכנעני ואברהם כנגדם בונה מזבח לה' ומכריז על האמונה בו. על פי דעות אחרות השם בית אל הינו שם מאוחר שניתן לישוב לוז רק בתקופתו של יעקב אבינו.
על פי פירוש זה יש מקום נוסף בתנ"ך שמוזכר אל הכנעני - לאחר מלחמת ארבעת המלכים מסופר שמלכיצדק מלך העיר שלם, שגם היה כהן לאל עליון (אל ועלין), מוציא לחם ויין לאברהם, ומברך את אברהם ואת אל לרגל נצחונו של אברהם במלחמה (בראשית פרק י"ד י"ח-כ"ב). לעומת זאת, המדרש מזכיר ש"מלכי צדק מלך שלם - זה היה שם בן נח" ועל פי זה מפרשים גם כאן "כהן לאל עליון" - הכוונה שעבד את ה'.
