מחוננות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

יש לשכתב ערך זה
ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

[עריכה] הגדרה

מחוננות, היא יכולת אנושית שמתבטאת בעיקר בחשיבה, בהבנה ובסקרנות רבה מן הרגיל.

המחונן שרק מגלה ניצנים ראשונים של סקרנות לידע, הוא שונה מהגאון שכבר שולט בתחום מסוים ומפגין את כשרונו בבירור.

מחוננות מוזכרת בדרך כלל בהקשר של ילדים או נוער.

[עריכה] זיהוי מחוננות

הורים עשויים לאבחן מחוננות באופנים רבים, בהתאם לאת אופי הילד ותחום מצוינותו, אך ישנם סימנים בולטים, שעשויים לרמז על מחוננות בתחום מסוים או במובן אינטלקטואלי רחב.

ילד מחונן יגלה לרוב סקרנות רבה בתחומים רבים ומגוונים.

ילד מחונן ירבה לשאול, ויגלה לרוב סקרנות בתחומים מגוונים. ניתן גם לראות, שהילד מקדיש שעות מרובות לעיסוק בתחום אחד כמו עיסוק במוזיקה, קריאת ספרים או בספורט. כמו כן, ילדים מחוננים מפגינים קישורים קוגניטיביים מתקדמים לגילם, ידיעת קרוא וכתוב בגיל מוקדם (לפני כיתה א'), חשיבה לוגית-מתמטית מפותחת, אינטליגנציה ויזואלית מפותחת ועוד.

כמו כן ירבה לחקור בעצמו את סביבתו. כמובן כל עוד העיסוק נובע מרצונו החופשי, ולא עקב ציפיות מההורים או דירבון כפוי.

משרד החינוך מבצע מבחנים לאיתור מחוננים, באותם אזורים בהם קיימות מסגרות מתאימות. המבחנים נערכים בידי מכון סאלד לתלמידי כיתות ב' או ג' והם בנויים משני שלבים. המבחנים מאתרים 1% - 3% מהאוכלוסייה, שלהם מחוננות אינטלקטואלית, ואינם מאתרים מחוננים בתחומים אחרים.

[עריכה] מסגרות למחוננים

בדרך כלל נוהגים להשאיר את אלו שאובחנו כמחוננים בבתי ספר רגילים, כדי להרגיל אותם לחברה הכללית והן כדי לא לבודד אותם חברתית.

בישראל, לילדים שאובחנו כמחוננים ישנן 4 מסגרות אפשריות (התלויות בעיקר באזור מגוריו של הילד): חוגים המתקיימים בשעות אחרי הצהריים, יום העשרה שבועי (לדוגמה: בית הספר יהל"ם' 'מכון רון'), כיתת מחוננים בבית ספר רגיל, ויש גם ישיבה תיכונית שכולה למחוננים-'ישיבת תורה ומדע'.

בעבר, הייתה ידועה השיטה "להקפיץ" (או "לדלג") כיתה, אולם דבר זה אינו מומלץ משום שברמה הרגשית הילד שייך לשכבת בני גילו.

[עריכה] בעיות חברתיות ורגשיות של מחוננים

מקובל לחשוב, שהצרכים הרגשיים והבעיות החברתיות של ילדים מחוננים הם כשל שאר הילדים בני גילם. יחד עם זאת, ישנן מספר בעיות או קשיים שהם חשופים להם יותר. חלקן נובעות מהיכולות הקוגניטיביות של הילד, וחלקן נובעות מיחסי הגומלין שלו עם הסביבה:

התפתחות א-סימטרית במישורים שונים - בעוד שהיכולת הקוגניטיבית מפותחת במיוחד, הרי שהיכולת המוטורית, שאמורה לסייע במימוש הרעיונות והשאיפות של הילד, לא מפותחת די צרכה. א-סימטריה דומה קיימת גם מול ההתפתחות הרגשית
יחסים עם ילדים אחרים - ילדים מחוננים נוקטים לפעמים גישה שכלתנית ביחסם לילדים אחרים - דבר היוצר רתיעה. ובנוסף על כך, תחומי העניין והמשחק שלם שונים, וכן הם סובלים לפעמים מסטיגמות חברתיות
פרפקציוניזם וביקורתיות כלפי אחרים
תזזיתיות וחוסר מיקוד
רגישות מוסרית גבוהה - נטייה לראות הכול ב"שחור ולבן" ללא גווני ביניים
התעלמות המערכת החינוכית - ילדים מחוננים הם בדרך כלל תלמידים טובים, ולכן המערכת משקיעה בהם פחות מתוך הנחה ש "הם כבר יסתדרו". ללא גירויים החוויה החינוכית הופכת לחוויה של תסכול ושיעמום
ציפיות לא מציאותיות - מורים ובעיקר הורים מצפים לעתים שילדים מחוננים יצטיינו בכל תחום, וברמות שאין באפשרותם להגיע אליהן