מחסום דם מוח
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחסום דם מוח (Blood Brain Barrier) - מעצור המונע ממולקולות להיכנס למוח. מטרתו היא הגנה על רקמות המוח הרגישות מפני מזהמים או נוגדנים וגם כדי לא לשנות את ההרכב של הנוזל שבו נמצאים הנוירונים כי כל שינוי קל ביותר בהרכב זה יכול להשפיע על ההולכה העצבית.
את מחסום דם מוח גילה בסוף המאה ה-19 החוקר הגרמני פול ארליך. הוא הזריק חומר כחול לגופה של חולדה, ומצא שהצבע התפשט לכל הרקמות מלבד למוח. מאוחר יותר התברר כי כדי להיכנס למוח על מולקולה לעבור מחסום המורכב מנימים צפופים, שבין התאים העוטפים אותם אין חללים.
מולקולה חייבת להיות קטנה או מסיסה בשומן כדי לחדור דרך הנימים ודרך תאי האנדותל העוטפים אותם. יוצאות דופן הן מולקולות המשתמשות במנגנון ביולוגי הנושא אותן אל תוך המוח. עליהן נמנות החומצות הארומטיות הדרושות לייצור מוליכים עצביים.
מחסום דם מוח פרוץ בחודשים הראשונים לחיים, ועל כן יש לנהוג בזהירות רבה במתן חומרים כימיים לילודים. אסור להחדיר לגופם חומרים בנזודיאפיניים (כגון ואליום).
בזיקנה המחסום מדלדל ופגיעות המוח גדלה. לחץ דם מוגבר אף הוא שוחק את המחסום.
יש אזורים במוח שאליהם מגיעים חומרים כימיים ביתר קלות. חשוב בעיקר האזור האחראי על הקאות, שמסיבות ברורות חייב להיות רגיש לכלל החומרים הנכנסים לגוף.