מחשוב DNA
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחשוב DNA עושה שימוש בDNA ובביולוגיה מולקולרית, במקום במחשב סיליקון מסורתי.
תחום זה פותח לראשונה על ידי לאונרד אדלמן מאוניברסיטת דרום קליפורניה. בשנת 1994, אדלמן הדגים שימוש ב DNA לצורך פתרון בעיית מסלול המילטון בן שבע הנקודות. מאז ניסוייו של אדלמן חלה התקדמות והוכח כי ניתן לבנות מספר מכונות טיורינג.
ב-28 לאפריל 2004 הכריזו פרופ' אהוד שפירא, יעקב בננסון, בנימין גיל, אורי בן-דור ורבקה אדר ממכון ויצמן, בכתב העת Nature, שהם הצליחו לבנות מחשב DNA. המחשב מאפשר לאבחן פעילות סרטנית בתוך תא. לאחר האבחון משחרר המחשב תרופה נוגדת סרטן בהתאם לאבחון.
מחשוב DNA זהה ביסודו למחשוב מקבילי בכך שהוא מנצל הרבה מולקולות שונות של DNA כדי לנסות אפשרויות רבות בו זמנית.
עבור בעיות מיוחדות מסוימות, מחשבי DNA מהירים וקטנים מכל מחשב אחר שנבנה עד כה.
מחשוב ה DNA לא מאפשר יכולות חדשות מנקודת המבט של סיבוכיות - המחקר של סוגי הבעיות החישוביות שקשה לפתור.
מחשוב DNA חופף עם ננוטכנולוגיה של DNA. המונח האחרון עושה שימוש בצמד הבסיסים של ווטסון-קריק כדי לייצר מבנים חדשים מ DNA. המבנים הללו יכולים לשמש במחשב DNA אך אין זה הכרחי.
[עריכה] ראו גם
- מחשוב פפטידים
- מחשוב מקבילי
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הודעה לעיתונות של מכון ויצמן משנת 2001
- הודעה לעיתונות של מכון ויצמן משנת 2003
- הודעה לעיתונות של מכון ויצמן משנת 2004
- כתבה באתר Ynet
- כתבה באתר Ynet "שני ישראלים בין 100 הממציאים המובילים בעולם
- אתר המסביר כיצד עובד מחשב DNA
- Physics Web
- אתר בשם Ars Technica
- A Bibliography of Molecular Computation and Splicing Systems
- NY Times מחשב DNA לאבחון סרטן
- מחשבי ה DNA מקבלים חיים - סיינטיפיק אמריקן
