מטען חבלה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מטען חבלה (נקרא בסלנג גם פצצה) הוא מתקן הכולל חומר נפץ, מרעום (נפץ) ומנגנון השהייה - ומטרתו היא גרימת נזק על ידי פיצוץ. השימוש במטען מתבצע בדרך כלל על ידי הנחתו ליד המטרה והפעלתו ברגע המתאים. מטעני החבלה השונים נבדלים זה מזה בחומרי הנפץ בהם הם משתמשים, במנגנון ההפעלה שלהם, בצורתם החיצונית, בגודלם, בעוצמתם וכן בייעודם.
הערה: כל מטען מכיל פצצה, אך לא כל פצצה היא מטען. המונח המקביל ל"מטען" באנגלית הוא charge או explosive charge.
[עריכה] סוגי מטעני חבלה
- מטען גחון - מטען גדול וכבד המיועד לפגוע ולהרוס כלי רכב כבדים כגון טנקי מערכה, נגמ"שים וג'יפים.
- מטען צד - מטען המוטמן בצד הדרך ונועד לפגוע בכלי רכב לא ממוגנים ונוסעיהם.
- מטען קלע - מטען חזק היורה חתיכת מתכת בוערת המסוגל לחדור מיגון קל. נועד לפגוע בכלי רכב, הן משוריינים והן לא.
- מטען רסס - מטען חבלה המכיל בנוסף לחומר נפץ גם רסס (shrapnel), כלומר: בליל עצמים קטנים וחדים (כגון ברגים, מסמרים, כדוריות מתכת, חצי מתכת) שמטרתם לפצוע קשה ואף להרוג בני אדם.
- מטען צינור - צינור מתכתי שממולא באבק שריפה עם אטימות משני הצדדים, רסיסיו הרבים עפים במהירות עצומה ועלולים לגרום לפגיעות קשות.
- מלכודת פתאים (Booby Trap) - זהו מטען חבלה קטן המסווה בתור עצם תמים שנועד לפגוע בבני אדם. מלכודות כאלה נפוצות בייחוד בלוחמה בשטח בנוי.
- חגורת נפץ - מטען חבלה, בדרך כלל עם רסס, המותקן על גבי וסט וננשא על ידי מחבל מתאבד. מטרתו לגרום כמה שיותר נזק לבני אדם.
- לבנת חבלה - מטען חבלה צבאי סטנדרטי שנועד לביצוע הריסות קטנות (פריצת דלת על ידי פיצוץ המנעול, וכו).
- מוקש - מטען חבלה צבאי סטנדרטי המיועד לפגוע ברכבים וחיילים של האויב. כיום השימוש במוקשים נגד אדם מוגבל על ידי אמנת ז'נבה.
