שיחה:מטריצה משוחלפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לא ברור מדוע יש "ראה גם" שמקשר אל מרחב הילברט. מה הרלוונטיות של הערך המקושר לחלק שבו הוכנס הקישור (מטריצות הרמיטיות)? ואם יש קשר בין הערך המקושר ובין הערך הנוכחי באופן כללי, ראוי לעשות זאת בפסקה משל עצמה, ע"פ התבנית הרגילה.

אני חושב שיכול להיות מועיל גם לכתוב ערך בפני עצמו למטריצות הרמיטיות, כי יש להן כמה תכונות שאין לסימטריות. זה עתה למדתי כמה משפטים נחמדים מאוד על הערכים העצמיים של מטריצות הרמיטיות, ואשתדל להכניס אותם לכאן כשיהיה לי את הספר לידי. גדי אלכסנדרוביץ' 14:34, 6 נוב' 2004 (UTC)

[עריכה] מה פשר הסימון

של המטריצה הצמודה עם סימן פלוס ולא עם סימן כוכב?

הרי המטריצה הצמודה (שיחלוף+הצמדה) אמורה להיות מסומנת ב A* (בסופו של דבר אוסף כל האופרטורים הלינאריים על מרחב סוף מימדי הוא אלגברת סי-כוכב, וזוהי בדיוק פעולת הכוכב) Liransh 14:19, 22 באוגוסט 2006 (IDT)

זה לא פלוס אלא משהו שמכונה "דאגר". לדעתי השימוש בו רווח בעיקר בקרב פיזיקאים, בעוד שבקרב מתמטיקאים מקובל הסימון של הכוכבית. בשני המקרים זה סימון לאותו דבר. גדי אלכסנדרוביץ' 14:20, 22 באוגוסט 2006 (IDT)

אם כך אני מציע לשנות את ה"דאגר" הזה לכוכב. זהו הסימון המקובל במתמטיקה וזהו מונח במתמטיקה (והסימון גם מדגיש שקבוצות מסויימות של אופרטורים מהוות אלגבראות סי כוכב). Liransh 23:26, 22 באוגוסט 2006 (IDT)

אני מעדיף שנסמן זאת בדאגר, כי * מסמן גם צמוד מרוכב. בברכה, _MathKnight_ (שיחה) 21:07, 23 באוגוסט 2006 (IDT)

המממ. אני לא זוכר שנתקלתי בכוכביות כדי לייצג צמוד מרוכב. אולי גם זה של פיזיקאים? בכל מקרה, מה הבעיה? אין סכנה של בלבול - צמוד הוא של מספרים, וכאן מדובר במטריצות (ואני חושב שלשחלף ולהצמיד יותר נפוץ מ"סתם" להצמיד). גדי אלכסנדרוביץ' 22:15, 23 באוגוסט 2006 (IDT)

MathKnight - לא סתם מסמנים גם את זה וגם צמוד של מרוכבים בכוכב. מדובר באותה פעולה. גם המרוכבים וגם המטריצות הם דוגמאות לאלגבראות סי-כוכב, ולכן בשני המקרים משתמשים בפעולת כוכב. Liransh 10:46, 24 באוגוסט 2006 (IDT)